בדיקה שערך בנק ישראל על השפעות איחוד הרשויות מ-2003 על הוצאותיהן של הרשויות המאוחדות שנתיים לאחר האיחוד מעלה כי האיחוד לא הביא עד כה להתייעלות בהוצאה. בעוד שברשויות היהודיות שיעור הגבייה של הארנונה נשאר יציב יחסית לאחר האיחוד, ברשויות הלא יהודיות הוא ירד.
בבנק ישראל מוסיפים, כי בעולם קיימת מגמה של מעבר לגישה שעיקרה הספקת שרותים באמצעות ארגונים חוצי-רשויות בתחומים כחינוך, רווחה, מים וביוב, תוך שיתוף פעולה בין הרשויות.
עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אומר כי "כל הזמן אמרנו שאין רווח כלכלי באיחוד רשויות ועתה בא בנק ישראל ומאשר שאכן איחוד הרשויות שנכפה עלינו ב-2003 לא הביא לכל התייעלות.
לדבריו, "בנק ישראל אף מוכיח כי ההוצאה לתושב, ברשויות שאוחדו, דווקא עלתה בהשוואה להוצאה לתושב ברשות שלא אוחדה. אני שב וקורא לשר הפנים מאיר שיטרית לבצע הערכה מחודשת של החלטתו לאחד רשויות מקומיות, דבר שיוביל לפגיעה בתושביהן ובהנהלתן, כאשר כאמור מוכח שאין בכך כל תועלת".
לדברי יונה יהב, ראש עיריית חיפה, "צר לי על כך ששוב אנו חוזרים לסיפור המוכר, בו מנחית משרד הפנים גזרה חדשה ובלתי מתקבלת על הדעת על הערים, היישובים והמועצות המקומיות בישראל, בלי התייעצות, בלי בדיקה וכפי שהתברר, גם בלי שום היגיון".
יהב מוסיף, כי "לא ייתכן שהמשרד ימשיך לנהל את הרשויות המקומיות בישראל בחובבנות שכזו. אנו קוראים לשר לגנוז כבר עתה את התוכנית כולה, למעט הרשויות הרוצות בכך, ולאפשר לנו לנהל את ערינו ולדאוג לתושבינו במקום לבזבז זמן מיותר במלחמות ביורוקרטיות מול הממשלה.לא על כך משלם הציבור".
מוטי ששון, ראש עיריית חולון, אומר כי הוא מאוד מצטער שמשרד הפנים נחפז לאחד רשויות מבלי לבדוק לעומק את האיחודים שנעשו בעבר ולא הצליחו.
לדבריו, "טוב נעשה אם נשקול שנית, במיוחד לאור המחקר, את כדאיות הנושא, ומוטב שנפעל לארגן ולייעל את משרד הפנים".