מרכז הכובד הפוליטי בחמאס עבר בשנתיים האחרונות מהלשכה המדינית בדמשק להנהגת הארגון בעזה. כך נכתב אתמול ביומון "אלחיאת".
העיתון מציין שלחמאס ארבעה מוקדי שלטון: ההנהגות בגדה וברצועה, הנהגת בתי הכלא והלשכה המדינית בדמשק. תיאורטית, הלשכה בדמשק ממונה על תיאום העמדות בין ארבע המרכזים לעיל וקביעת העמדה הסופית. בנוסף, היא מקבלת החלטות בסוגיות חיוניות, כגון חלוקת תפקידים בממשלה ומערכת הבחירות, ומשאירה את הסוגיות הקטנות יותר להנהגות המקומיות.
עם זאת, לאחר השתלטות החמאס על הרצועה הפכה ההנהגה המקומית לאחראית על גיבוש עמדות בסוגיות מהותיות, ביניהן המגעים עם הרש"פ והפתח', ירי הטילים על ישראל, בניית הכוח הצבאי וניהולו של מעבר רפיח. לשכת דמשק, שלא יכלה להתעלם מהמצב החדש, החלה לתאם את עמדותיה לאלה של ההנהגה בעזה.
כזכור, בעקבות ניצחון החמאס בבחירות, מינתה הלשכה המדינית את אסמאעיל הנייה לרה"מ ואת מחמוד אלזהאר לשר החוץ, אף שהאחרון דרש לקבל את תיק הפנים. לאחר השתלטות החמאס על עזה, הזרם הקיצוני בהנהגת אלזהאר החל לגבור על הזרם המתון יותר בהנהגת הנייה וכיום הוא האחראי על קבלת ההחלטות בשטח, גיבוש סדר העדיפויות של הארגון והעברת עמדותיו ללשכה בדמשק.
אלזהאר עמד לאחרונה בראש משלחת החמאס מעזה שביקרה בקהיר לצורך דיון במעבר רפיח. בניגוד לאסמאעיל הנייה, שהקפיד פעמים רבות בעבר להצהיר שעליו "להתייעץ עם האחים" בטרם קבלת החלטות, אלזהאר כלל לא טרח לעשות זאת.
גורמים בחמאס מודים שמעמדו של אלזהאר אכן התחזק לאחרונה וטוענים שאופיו הכריזמטי, גילו, ניסיונו והקורבנות שהקריב עד כה (שני בניו נהרגו בידי צה"ל והוא עצמו ניצל ממספר ניסיונות חיסול) הופכים אותו ליורש הנהגת הארגון ברצועה. לדבריהם, למרות העמדות הקיצוניות שהוא מביע בתקשורת, אלזהאר הוא אדם פרגמטי, ולראייה, הוא הראשון שהציע להקים מדינה פלשתינית בגבולות 1967. המקורות הוסיפו וגילו שאלזהאר היה זה שהציע לשתף את החמאס בשלטון ולא להסתפק בפעילות חמושה.