הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, מאשים בטורו השבועי בדשדוש יתר את ועדת וינוגרד וההתנהלות הצבאית בעזה, ותוהה מדוע רק החלטה אחת בשנים האחרונות בוצעה בנחישות.
"דו"ח 'וינוגרד' לחקר כשלי מלחמת 'לבנון השניה' הונח לפני ימים אחדים על השולחן הציבורי. לאחר שהתפרסם כי הוא לא יכלול "מסקנות אישיות" שיערתי מראש, ועדיין אני משער, כי גורלו יהיה כגורל כרכי בקורת המדינה המתפרסמים דבר שנה בשנתו; מלים 'יפות', מלים בקורתיות, מלים קשות, מלים כדרבנות ו...עוברים לסדר היום! מכל הדו"ח שבתה את אזני מלה מצלצלת אחת, קולעת, החוזרת ונשנית ומשולשת בו 22 פעמים - 'דשדוש", כותב הרב רוזן.
"איך קרה הדבר שבמשך שבועות ארוכים לא התקבלה הכרעה במערכת המדינית ובמערכת הצבאית בין האפשרות של העצמת ההישג הצבאי על ידי מהלך קרקעי רחב, לבין ההחלטה להימנע מכך תוך מאמץ מהיר לסיים את המלחמה, כי מחיריו של מהלך כזה היו צפויים להיות גדולים מתועלתו. כיצד לא הובן כי ה"דשדוש" פעל לרעת ישראל?", תהה הרב רוזן.
"וכאן הבן התם שואל: כיצד לא חשו חברי הועדה הנכבדים כי הדשדוש שלהם עצמו מדשדש בכל הסוגיות שהועלו בו, ללא הכרעה נחרצת. שאלתם שצוטטה חוזרת כבומרנג כלפיהם; כיצד לא הובן כי בהעדר מסקנות ממשיות וללא הטלת אחריות נחרצת - השימוש המרכזי ב'דוש וינוגרד' ייעשה ע"י אויבינו בלבד; הם ינצלוהו עד תום ויהפכו את דשדושה של הועדה עצמה לנצחונם הם, בצד הדשדוש המדיני-צבאי שתוצאתו: תבוסה! אגב, הורתה ולידתה של הועדה, למי ששכח, היה בהליך מינוי מדשדש למדי", הזכיר הרב רוזן.
הרב רוזן מוסיף כי הדרך המתאימה ליישום הדו"ח תהיה באמצעות מהפך משמעותי בהתנהלותנו הנוכחית בעזה וסביבותיה, "מהי המילה הממצה המתארת בדייקנות את התפיסה המדינית שם? לא טעיתם; דשדוש! האם יש ספק למישהו כי ההתנהלות הצבאית שם היא דשדוש אחד גדול? האם יש ספק למישהו כי המערכת הצבאית יכולה הרבה יותר, וכמדומה שגם משתוקקת לכך. היא מתבוססת בבוץ, או ב'שלג קפוא', הנובעים מהמערכת המדינית המדשדשת. מילת המפתח לחקר אירועי עזה בעתיד כבר כתובה על החומה שנפלה: דשדוש בעזה!".
"קחו למשל את סוגית אספקת/הפסקת החשמל לרצועת עזה, הנמצאת באחריות החצר המדינית; איזו מילה בעברית צחה מתאימה לתיאור ההתנדנדות שמאפיינת 'משימה' זו? קצת כן וקצת לא; היום לא ומחר כן; החלטת אמיצה ושחיקתה תוך 24 שעות? גם הפעם לא טעיתם! דשדוש, כמובן".
אולם לבסוף תוהה הרב רוזן: "שמא תאמרו, תופעת ה'דשדוש' היא אופיינית לאידאולוגיית ה'פוסט', הפוסט-ציונית והפוסט-לאומית, שהרי אידיאולוגיה זו מקדשת את הספקנות, את העדר ההכרעה ואת אי-ההחלטיות. אבל, אי אפשר לומר כן! שנה אחת בלבד לפני הדשדוש הלבנוני חווינו כי המערכת המדינית, ובצידה המערכת הצבאית, יודעים היטב-היטב מהי המילה המהופכת ל'דשדוש' - נחישות! אחת ההחלטות הנחושות ביותר של ראש ממשלה בישראל, מראשית קיומה, היתה... ההתנתקות, כולל הפקרת 'ציר פילדלפי'! הנחישות המדינית שיִיצְרָה החלטות אלו חצתה את כל הקוים האדומים של הדמוקרטיה! ולא שכחנו, ולא סלחנו, את הנחישות הצבאית, המבצעית והלוגיסטית למופת, שהיתה מהולה במילה מרגיעה: ברגישות, כמובן".