היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קובע כי ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ ע"י אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל.



מזוז קיבל החלטה זו לאחר סדרה של פגישות שערך בעניין. הדיון בנושא כונס לבקשת משרד הרווחה, על מנת לבחון את עמדת המדינה בנושא בעקבות ההתפתחויות בפסקי הדין החדשים בענין, ובמיוחד פסק הדין בפרשת ירוס-חקק (ע"א 10280/01, פ"ד נט(5) 64). בפרשה זו אישר בית המשפט לאישה לאמץ את ילדיה הביולוגיים של בת זוגה.



בסיום הדיון סוכם כי המונח "בן זוגו" בחוק אימוץ ילדים כולל גם בן זוג מאותו המין, ועל כן במקרים בהם בן זוג מעוניין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו - ניתן לאשר זאת.

עוד נקבע, כי בנסיבות מתאימות, כאשר זוהי טובת הילד המאומץ, ניתן גם להסכים לבקשות של בני זוג מאותו המין לאמץ ילד שאינו ילדם של אחד מבני הזוג, וכי השרות למען הילד רשאי גם למסור לאימוץ ילד לזוג בני אותו המין, בנסיבות בהן ניתן היה למסרו לאימוץ לאדם יחיד.

היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, כי הוא עוסק רק בבדיקת האפשרות המשפטית להסכים לבקשות אימוץ בנסיבות האמורות, וכי העמדה הקונקרטית בכל בקשת אימוץ תגובש ע"י הגורמים המקצועיים בשירות למען הילד בכל מקרה לגופו לאחר בחינת טובת המאומץ.

עם זאת הדגיש היועץ המשפטי, כי אין מקום לנוסחאות נוקשות בהיבט הענייני של טובת המאומץ, וכי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הדיבור "טובת המאומץ" מבטא "עקרון מורכב בעל היבטים שונים", ו"אין לומר א-פריורי כי בשל הזוגיות החד-מינית של המערערות, אימוץ על ידן יהיה שלא לטובת המאומץ". לפיכך, שאלת הזהות המינית של המאמצים היא אך אחד השיקולים הרלבנטיים, אותו יש לשקול יחד עם כל שאר הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים, כאשר "כל מקרה ייבחן לגופו וכל אינטרס ייבחן כעוצמתו".



החלטה זו באה בהמשך להחלטות קודמות של היועץ המשפטי לממשלה בעניינים שונים בקשר לזוגות בני אותו המין, שפורסמו בעבר. בין היתר, בסמוך לכניסתו לתפקיד הנחה היועץ המשפטי לממשלה את הפרקליטות להסכים להכיר בבני זוג מאותו המין לצורך מיסוי מקרקעין של בני זוג המתגוררים באותה הדירה.

בהמשך הנחה היועץ המשפטי לממשלה להכיר בבן זוג של נפטר מאותו מין כאלמן לצורך חוק ביטוח לאומי וכן הנחה את הפרקליטות שלא לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שהחיל את חוק הירושה על בני זוג מאותו המין. היועץ המשפטי לממשלה גם הביע במקרים שונים את עמדתו כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לאשר הסכמי ממון בין בני זוג מאותו המין.



הגישה העקרונית המנחה את היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש להבחין בין עניינים ממוניים-סוציאליים, בהן צריך לנקוט עמדה פרקטית וגמישה ברוח הזמן והמציאות החדשה, לבין ענייני מעמד אישי ויצירת סטטוס, בהם יש לנהוג בזהירות, ובד"כ הסדרתם היא עניין למחוקק.