ראשי החמולות הגדולות בחברון - השייח' אבו חאדר ג'עברי וחג' אבו אכרם אבו סנינה - נפגשו עם ראש מועצת קרית ארבע ונציגים בכירים של היישוב היהודי, בנוכחות מח"ט חברון.

בוועד הישוב היהודי בחברון הגדירו את הפגישה כ'לבבית' אשר במהלכה הצהירו הנוכחים על שאיפתם לחיי שלום ובטחון בעיר האבות, והחליפו תעודות הוקרה.

זמן קצר לאחר מכן הוזמן השייח' ל'שיחה' ע"י הרשות הפלשתינית, והופצו כרוזים נגדו בעיר.

בישוב היהודי בחברון מזכירים כי לפני כחמישה חדשים, בליל ראש השנה, תכננו אנרכיסטים להרוס את בית הכנסת 'חזון דוד', השוכן באוהל מול שערי קרית ארבע. בית הכנסת הוקם לזכר שני יהודים שנרצחו שם בקיץ 2001 - דוד כהן ויחזקאל מועלם. אך האנרכיסטים לא הביאו בחשבון שיעמוד מולם מישהוא שלא ציפו לו: השייח'ים אבו חאדר גע'ברי והשייח' זידאן ג'עברי, שהאזור שייך למשפחתם, הודיעו כי הם מתנגדים נחרצות להחרבת מקום תפילה מקודש.

"ניתן רק לשער מה היה קורה לו נהרס בית הכנסת בליל ראש השנה - איזו תגובה היתה פורצת ואילו השלכות היו לה", אומרים בישוב היהודי.

מי שהפנה את תשומת ליבו של השייח' לנושא היה יצחק מגרפתה, פעיל שלום, הפועל רבות להשכנת שלום בחברון ודואג לצרכים ההומניטריים של הערבים תושבי העיר. הוא מספק שמיכות ומזון בעת הצורך, ומסיע ילדים וחולים ערבים מחברון לטיפול רפואי בבתי חולים ישראליים. משנודע דבר הצלת בית הכנסת, תושבי המקום היהודים חיפשו הזדמנות להודות לשייח'ים על המחווה. במקביל אותתו ראשי החמולות הגדולות בחברון על רצונם בהידוק הקשרים עם האוכלוסיה היהודית, וניטרול האנרכיסטים המייצגים גורמים אנטי דתיים, תנועות אנטישמיות והומוסקסואליות.

היום נפגשו שני הצדדים בביתו המפואר של השייח' אבו חאדר ג'עברי, ליד שולחנות עמוסים בפירות. בפגישה השתתפו נכבדי חברון, וביניהם השייח ג'עברי עצמו וכן חג' אבו אכרם אבו סנינה, ראש חמולת אבו סנינה; שתיהן יחד מהווות רוב אוכלוסיית חברון הערבית. מהצד היהודי השתתפו ראש מועצת קרית ארבע, צבי קצובר, מותיקי היישוב; מי שהיה שנים רבות חבר מועצת קרית ארבע, חבר הכנסת לשעבר אליקים העצני; בנו פעיל ארץ ישראל בועז העצני, דובר היישוב היהודי בחברון, נעם ארנון, ויהודים נוספים. בפגישה נכח גם מח"ט חברון, אל"מ יהודה פוקס. הנחה ותרגם יצחק מגרפתה.

השייח' ג'עברי נשא דברים חמים על השלום, משאת נפשם של כל תושבי העיר. הוא סיפר כי באירועי האינתיפאדה הקשים הוא בכה מול מראות הפיגועים, הוא פנה ליהודים במקום והצהיר- "אנו לא רואים בכם 'מתנחלים' אלא תושבים. העיר שלנו כמו שלכם". הוא ביקש מהמח"ט לאפשר הקלות בתנועה לתושבים הערבים באזור כדי שיוכלו לנוע ולהגיע ללא עיכובים וסיבובים ארוכים. הוא ביקש לפתור בעיות במקרים הומניטריים, והמח"ט הודיע שיבדוק את כול הבקשות במגמה להקל ככל הניתן.

עו"ד אליקים העצני, שבעבר קיים קשרים טובים עם ערבים בעיר, ובתוכם משפ' ג'עברי, אמר כי מה שהרס את מרקם היחסים בכל הארץ הוא השלום המזוייף תוצרת אוסלו, שהביא רק שנאה, שפיכות דמים וחורבן. הוא הציע להמשיך בפגישות סדירות כדי ליישר את ההדורים ולהביא שלום לעיר – אף אם הדבר יעשה בשלבים ובמהלכים איטיים כדי למנוע מחורשי רע לבצע את זממם. הוא אמר כי כבר לא האמין שפגישה מעין זו תיתכן, אך קיומה מעיד על יכולת ורצון כולם להגיע להבנה וחיי שלוה בעיר.

צבי קצובר ציין כי היו חיי שיתוף ושלום בחברון, וכי הוא מאמין שחיים כאלו יתכנו גם בעתיד, אם שוחרי השלום יגברו. הוא הודה לשייח' על הפגישה, והזמין אותו לפגישה הבאה בקרית ארבע.

נעם ארנון סיפר על התקופות בהן חיו יהודים וערבים יחד בחברון, וכי היהודים הם אלו שהראו לערבים שהגיעו לעיר לפני 1300 שנה את הכניסה למערת המכפלה. כאשר הגיעו הצלבנים הם גרמו להרס ושנאה, וכעת, אמר, מגיעים הצלבנים החדשים – ארגוני האנרכיסטים וגורמי חוץ למיניהם וזורעים שוב שנאה והרס. הוא הזכיר את רצח שני החיילים מקרית ארבע לפני כחודש וחצי, שבעקבותיו תוכננה צעדת מחאה המונית לכיוון אבו סנינה, שבוטלה בעקבות בקשת השייח' ג'עברי. הוא הדגיש את פעילותו של השייח' למען השלום וציין שגם בפרעות תרפ"ט היו ערבים שהצילו יהודים ויש להכיר להם תודה והוקרה. הוא הביע דברי הערכה חמים לשייח' על מניעת הרס בית הכנסת, והגיש לו תעודת הערכה. השייח' העניק לנציגי היישוב היהודי וצה"ל אותות הוקרה מגולפים בתיבות מהודרות.

המח"ט אמר כי התקופה איננה קלה; הוא הזכיר כי את הפיגוע בדימונה ביצעו מחבלים מחברון. צה"ל ימשיך להילחם בטרור תוך מאמץ למנוע ככל האפשר פגיעה באוכלוסיה שאיננה מעורבת בטרור, אך הדבר אינו קל. הוא אמר כי יבדוק ברצינות את  פניות השייח' להקלות ולסיוע בבעיות אותן העלה. הוא תמך בהמשך הפגישות להורדת המתח, לפתרון בעיות ולהגברת השלום וההבנה. הצדדים נפרדו בלבביות ובהבטחה להמשיך להיפגש.

שעות מספר אחרי הפגישה, עוד בטרם התפרסמה בתקשורת, נודע כי השייח' הוזמן ל"שיחת הבהרה דחופה" ע"י הרשות הפלשתינית. הגורמים המכונים 'מתונים' אינם מעוניינים כנראה בפגישות העשויות להביא למתינות ושלום. לאחר שיחה קצרה, הוא שוחרר בכבוד הראוי; כוחן של חמולת ג'עברי וחמולת אבו סנינה בעיר חברון הוא מרכזי, ולמרות מאמציה של הרשות הפלשתינית קיים סיכוי לשלום בין כל תושבי העיר.

מספר שעות אחרי הפגישה הופץ בחברון כרוז מטעם 'חללי אל אקצה' התוקף בחריפות את משתתפי הפגישה, וקורא להכותם ב'יד ברזל'. האיום בכרוז מופנה ישירות לשייח' אבו חאדר ג'עברי ומכנה אותו 'בוגד וסוכן ציוני'. כמיטב הדמיון המזרחי, משום מה, הכרוז מציין כי בפגישה השתתף  ברוך מרזל, ומכנה אותו 'גזען וחזיר', למרות שהוא לא היה כלל בפגישה. בהמשך אותו דמיון, יצחק מגרפתה מכונה בכרוז 'קצין השב"כ הציוני'. ככל הנראה, מקור ה'מידע' הוא גורמים תומכי אנרכיסטים בחברון, החשים במעמדם המתערער, ומנסים להיאחז בכל בדל הסתה והטעיה –קלושה ככל שתהיה.

הכרוז הפוגעני עורר את זעמה של חמולת ג'עברי, וזו הודיעה כי אם הכרוז לא יבוטל – תהיה תגובה חריפה ומיידית.