"הפער בין החקיקה והפסיקה לביצוע החוק הוא הפער שבו כשלנו כחברה". כך אמרה היום נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, במסגרת מושב הפתיחה של "כנס באר שבע לשלום הילד".
בייניש הוסיפה ואמר כי "ללא אמצעים ומשאבים מתאימים, ללא מתקני חקירה מותאמים לקטינים, ללא תנאי מעצר הולמים ונפרדים לקטינים, ללא מספר גדול יותר של חוקרי ילדים, חוקרי נוער, קציני מחקר, מעונות פתוחים ונעולים, מסגרות מתאימות לבני מיעוטים, מסגרות אבחון – ללא כל אלו, לא ניתן יהיה לצמצם את העבריינות בקרב בני הנוער".
לטענתה תהליכי משפט העוסקים כיום בקטינים מעוכבים נוכח העדר מספר מספק של חוקרים, נוכח חוסר בחוות דעת של קציני מבחן, נוכח מיעוט שופטי נוער, תורי המתנה ממושכים למסגרות אבחון לחלופות מעצר, למסגרות טיפוליות – וזהו מצב שאין להשלים עמו. "בלא תרגום של הישגי החקיקה והפסיקה לחיי המעשה; בלא פעילות משולבת – חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית אשר תיישם את רוח החוק והפסיקה – יאבדו ההישגים מכוחם ונתקשה להתקיים כחברה בריאה, בטוחה ושלמה".
הנשיאה בייניש קוראת להפנות משאבים מתאימים לא רק בקצה הבעיה, אלא בשורשיה, כהגדרתה.
נשיאת בית המשפט העליון התייחסה גם לפסיקה ולפיה לא תינתן הגנה בפלילים למורה או הורה אשר העניש ילד בעונש גופני. בייניש ציינה כי פסיקה זו מהווה סמכות שלא עוגנה בחקיקה מעולם. כמו כן, היא הוסיפה וסיפרה כי לבתי המשפט יש תפקיד מרכזי בהגנה על שלומם ועל זכויותיהם של ילדים. עם זאת, ציינה בייניש כי לא די בחקיקה להבטחת הגנתם של הילדים.היא קוראת לפיתוח תשתית לתיאום בין-מקצועי של הגורמים השונים ולהקצאת משאבים כספיים הולמים בכדי לאפשר את הפעלת מכלול האמצעים – החקיקתיים, הפסיקתיים, החינוכיים, הטיפוליים והתקשורתיים לשיפור מעמדם וזכויותיהם של ילדים בישראל.
נשיאת בית המשפט העליון ציינה את החשיבות הטמונה בקיום הכנס בדרום הארץ בתקופה בה ילדים חיים בשדרות בצל איומי טילים וסכנת חיים, ונתונים לסכנות נפשיות ופיזיות בהיותם מוקד בזירת המלחמה המתנהלת, כקורבנותיה התמימים של מלחמת הטרור והפעילות הטרוריסטית.
יצוין כי הכנס מתקיים באוניברסיטת בן-גוריון זו השנה השביעית.
בייניש הוסיפה ואמר כי "ללא אמצעים ומשאבים מתאימים, ללא מתקני חקירה מותאמים לקטינים, ללא תנאי מעצר הולמים ונפרדים לקטינים, ללא מספר גדול יותר של חוקרי ילדים, חוקרי נוער, קציני מחקר, מעונות פתוחים ונעולים, מסגרות מתאימות לבני מיעוטים, מסגרות אבחון – ללא כל אלו, לא ניתן יהיה לצמצם את העבריינות בקרב בני הנוער".
לטענתה תהליכי משפט העוסקים כיום בקטינים מעוכבים נוכח העדר מספר מספק של חוקרים, נוכח חוסר בחוות דעת של קציני מבחן, נוכח מיעוט שופטי נוער, תורי המתנה ממושכים למסגרות אבחון לחלופות מעצר, למסגרות טיפוליות – וזהו מצב שאין להשלים עמו. "בלא תרגום של הישגי החקיקה והפסיקה לחיי המעשה; בלא פעילות משולבת – חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית אשר תיישם את רוח החוק והפסיקה – יאבדו ההישגים מכוחם ונתקשה להתקיים כחברה בריאה, בטוחה ושלמה".
הנשיאה בייניש קוראת להפנות משאבים מתאימים לא רק בקצה הבעיה, אלא בשורשיה, כהגדרתה.
נשיאת בית המשפט העליון התייחסה גם לפסיקה ולפיה לא תינתן הגנה בפלילים למורה או הורה אשר העניש ילד בעונש גופני. בייניש ציינה כי פסיקה זו מהווה סמכות שלא עוגנה בחקיקה מעולם. כמו כן, היא הוסיפה וסיפרה כי לבתי המשפט יש תפקיד מרכזי בהגנה על שלומם ועל זכויותיהם של ילדים. עם זאת, ציינה בייניש כי לא די בחקיקה להבטחת הגנתם של הילדים.היא קוראת לפיתוח תשתית לתיאום בין-מקצועי של הגורמים השונים ולהקצאת משאבים כספיים הולמים בכדי לאפשר את הפעלת מכלול האמצעים – החקיקתיים, הפסיקתיים, החינוכיים, הטיפוליים והתקשורתיים לשיפור מעמדם וזכויותיהם של ילדים בישראל.
נשיאת בית המשפט העליון ציינה את החשיבות הטמונה בקיום הכנס בדרום הארץ בתקופה בה ילדים חיים בשדרות בצל איומי טילים וסכנת חיים, ונתונים לסכנות נפשיות ופיזיות בהיותם מוקד בזירת המלחמה המתנהלת, כקורבנותיה התמימים של מלחמת הטרור והפעילות הטרוריסטית.
יצוין כי הכנס מתקיים באוניברסיטת בן-גוריון זו השנה השביעית.