מרבית ילדי העולים בישראל מרוכזים בכ- עשרים ישובים בלבד. כך עולה מניתוח נתוני הלידות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של השנה שעברה.
בין הישובים שבהם כ- 20% ומעלה מכלל הלידות הם לידות של ילדי עולים, ניתן למצוא ישובים כמו: אופקים, אור עקיבא, אשקלון, בני עייש, בת ים, כרמיאל, נצרת עילית, קרית ים ושדרות.ישובים נוספים בהם בולט אחוז גבוה של ילדי עולים הם: בית שמש, קרית מלאכי, קרית גת, חדרה, עפולה, מעלות ואשדוד.
ישובים אלה הנושאים בעיקר (וכמעט באופן בלעדי) הנטל של קליטת עלייה, על כל המשברים הנלווים בה, אינם נמנים על הישובים המבוססים בישראל, בלשון המעטה.
כך נמסר לקראת כנס באר שבע לשלום הילד המתקיים היום ומחר (11-12/2/08) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהשתתפות מאות רבות של קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בכירים מתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך המשפט, התקשורת ועוד ובהם שרי ממשלה וח"כים רבים, שופטים, מנכ"לים, ראשי רשויות ועוד.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר כי קיימת בישראל מדיניות אי פיזור אוכלוסייה (דה פקטו) שגם אם איננה מוצהרת ומתוכננת, מכשילה את תהליך הקליטה ופוגעת קשות בעולים ובילדי עולים ובסיכויים להשתלב בחברה. העובדה שבפועל מרוכזים ילדי העולים בישראל במספר קטן של רשויות מקומיות, שרובן רשויות חלשות, יוצרת מצב של "גיטואיזציה" של ילדי עולים בריכוזים של חולשה, דבר שמכשיל את ילדי העולים ומכביד מאוד על סיכוייהם להשתלב בחברה.
"אין להתפלא שכתוצאה מכך מעורבים ילדי העולים בפעילות עבריינית, בהתנהגויות עתירות סיכון, ובנשירה ממערכת החינוך, בשיעורים הגבוהים פי שלושה מחלקם באוכלוסייה" אמר ד"ר קדמן.
מנתונים חדשים שהגיעו למועצה לשלום הילד עולה כי בסוף שנת 2007 היו כ-20% מכלל בני הנוער הכלואים בכלא אופק נערים עולים מחבר העמים (פי שניים מחלקם באוכלוסייה) ו-9% מהכלואים היו בני נוער עולים מאתיופיה (פי שלושה מחלקם באוכלוסייה).
מדיניות פיזור האוכלוסייה של ילדי העולים, תידון במושב מיוחד שיתקיים בכנס באר שבע לשלום הילד. במושב ישתתפו בין השאר מנכ"ל משרד הקליטה, ראש המועצה המקומית בני עייש (אלופת הארץ באחוז ילדי העולים), חה"כ המיועד שלמה מולה, חה"כ פרופ' אבישי ברוורמן ועוד.
בין הישובים שבהם כ- 20% ומעלה מכלל הלידות הם לידות של ילדי עולים, ניתן למצוא ישובים כמו: אופקים, אור עקיבא, אשקלון, בני עייש, בת ים, כרמיאל, נצרת עילית, קרית ים ושדרות.ישובים נוספים בהם בולט אחוז גבוה של ילדי עולים הם: בית שמש, קרית מלאכי, קרית גת, חדרה, עפולה, מעלות ואשדוד.
ישובים אלה הנושאים בעיקר (וכמעט באופן בלעדי) הנטל של קליטת עלייה, על כל המשברים הנלווים בה, אינם נמנים על הישובים המבוססים בישראל, בלשון המעטה.
כך נמסר לקראת כנס באר שבע לשלום הילד המתקיים היום ומחר (11-12/2/08) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהשתתפות מאות רבות של קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בכירים מתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך המשפט, התקשורת ועוד ובהם שרי ממשלה וח"כים רבים, שופטים, מנכ"לים, ראשי רשויות ועוד.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר כי קיימת בישראל מדיניות אי פיזור אוכלוסייה (דה פקטו) שגם אם איננה מוצהרת ומתוכננת, מכשילה את תהליך הקליטה ופוגעת קשות בעולים ובילדי עולים ובסיכויים להשתלב בחברה. העובדה שבפועל מרוכזים ילדי העולים בישראל במספר קטן של רשויות מקומיות, שרובן רשויות חלשות, יוצרת מצב של "גיטואיזציה" של ילדי עולים בריכוזים של חולשה, דבר שמכשיל את ילדי העולים ומכביד מאוד על סיכוייהם להשתלב בחברה.
"אין להתפלא שכתוצאה מכך מעורבים ילדי העולים בפעילות עבריינית, בהתנהגויות עתירות סיכון, ובנשירה ממערכת החינוך, בשיעורים הגבוהים פי שלושה מחלקם באוכלוסייה" אמר ד"ר קדמן.
מנתונים חדשים שהגיעו למועצה לשלום הילד עולה כי בסוף שנת 2007 היו כ-20% מכלל בני הנוער הכלואים בכלא אופק נערים עולים מחבר העמים (פי שניים מחלקם באוכלוסייה) ו-9% מהכלואים היו בני נוער עולים מאתיופיה (פי שלושה מחלקם באוכלוסייה).
מדיניות פיזור האוכלוסייה של ילדי העולים, תידון במושב מיוחד שיתקיים בכנס באר שבע לשלום הילד. במושב ישתתפו בין השאר מנכ"ל משרד הקליטה, ראש המועצה המקומית בני עייש (אלופת הארץ באחוז ילדי העולים), חה"כ המיועד שלמה מולה, חה"כ פרופ' אבישי ברוורמן ועוד.