ועדת הערר הצבאית תדון היום (ג) בנוגע לבית עזרא בחברון. בשבוע שעבר התקיימו בוועדה שני דיונים ארוכים בסוגיה זו. מהיישוב היהודי בחברון נמסר כי מה שנראה היה בתחילה כניסיון חסר סיכוי של מתיישבי חברון להסביר מדוע פלשו שלא כדין לתוך ארבע חנויות של סוחרים ערבים בשוק הפך במהלך דיונים אלה לבמה משפטית בה נחשפים ומתבררים מחדלי הניהול הכושל של הרכוש היהודי השדוד בחברון ע"י "האפוטרופוס".
נזכיר כי החנויות שייכות ליהודי יוסף עזרא שאישר למשפחות היהודיות להתגורר במקום כבר לפני ארבע שנים. לפני חצי שנה הגישה תנועת 'שלום עכשיו' עתירה לבג"ץ בדרישה לפנות את המשפחות מהמקום.
עדותו של משה מאירי שהעיד בשבוע שעבר טרם הסתיימה והוא ייחקר היום ע"י עו"ד יורם שפטל, המייצג את המשפחות המתגוררות בנכס. אחריו יעידו הערבים ששכרו את החנויות בעבר ושהתברר כי עשו בהן שימוש בלתי חוקי.
בקיץ האחרון, במלאת 78 שנים לפרעות תרפ"ט, פרסם הישוב היהודי בחברון דו"ח מקיף המתייחס לרכוש הרב שנאלצו יהודי חברון להשאיר מאחוריהם עם יציאתם הכפויה מהעיר. בדו"ח נטען כי המדינה מעדיפה לפעול לקידום זכויותיהם של ערביי חברון בנכסים אלה, למרות שמדובר במקרים רבים בזכויות שיש אפשרות חוקית, משפטית ומעשית להביא לביטולן.
בדיוני ועדת הערר הצבאית בשבוע שעבר אושרו בזו אחר זו את כל הטענות שהובאו בדו"ח. נציג האפוטרופוס בחברון, מר משה מאירי, נחקר במשך תשע שעות ותוך כדי אין ספור התפתלויות ותשובות מאולצות פרש בעל כורחו את תמונת המצב החמורה של מחדלי הניהול של הרכוש היהודי השדוד.
הערבים עשו שימוש בלתי חוקי בחנויות אך צו הפינוי הוצא ליהודים
משה מאירי נחקר על התצהיר שהגיש לוועדה, ואולם עורך הדין של הישוב היהודי בחברון, דורון ניר צבי, חשף במהלך הדיון מסמך אחר עליו חתום משה מאירי, ואשר ממנו עולים נתונים שונים וחמורים לגבי אותן "חנויות" שנבנו על אדמת משפחת עזרא. המסמך שחשף עו"ד ניר-צבי הוא מסמך פנימי. חשיפת המסמך עוררה סערת רוחות ואף התנגדות מצדו של הפרקליט המייצג את האפוטרופוס – סגן סיון ביבר, ואולם השופטים התירו לעו"ד ניר צבי להגיש אותו ולשאול את העד שאלות המתייחסות לכתוב בו.
מהעיון במסמך הפנימי התברר, כי הערבים ששכרו את ה"חנויות" מהאפוטרופוס עשו בהן שימוש בלתי חוקי, והעבירו את השימוש בחנות מאחד לשני ללא רשות הממונה, צעד המהווה עילה להוצאת צו פינוי נגדם ולביטול חוזה השכירות. האפוטרופוס ידע זאת (ואף כתב זאת במסמך הפנימי), אך בחר להעלים נתונים אלה מבית המשפט. את צו הפינוי הוציא האפוטרופוס לא לערבים אלא דווקא ליהודים, שנכנסו לנכס ברשותו של בעל הבית, מר יוסף עזרא.
נציג האפוטרופוס אף הסתבך בשקרים מעל דוכן העדים: כאשר נשאל על כך ע"י בעל הנכס יוסף עזרא – לפני שידע על הימצאותו של המסמך בידי עו"ד ניר צבי, הכחיש את הדברים:
שאלה: "האם אתה יודע שחנותו של מר קוואסמה נמכרה או נשכרה למשיב 2 או 3?" תשובה: "לא יודע".
שאלה: האם אתה יודע שחנותו של מר קוואסמה נמכרה או נשכרה למשיב 2 או 3?" תשובה: "לא יודע.
לאחר שהוצג לו מה שהוא-עצמו כתב במסמך, וכשנשאל ע"י עו"ד ניר צבי: "מדוע בתשובה לשאלתו של מר עזרא ענית שאתה לא יודע איך הגיעה החנות לידיו של המשיב 2 מקוואסמה?" ענה: "לא זכור לי שכך אמרתי....". עוד התברר, כי החנויות נבנו על אדמת משפחת עזרא בניגוד לחוק (הירדני) ולמעשה היה על האפוטרופוס להוציא להן צו הריסה ולערבים השוכרים אותן צווי פינוי. כמובן, שהדבר לא נעשה ואפילו לא נשקל.
עו"ד ניר צבי שאל את האפוטרופוס שאלות הנוגעות לניהול כלל הנכסים היהודיים השדודים בחברון, ומהתשובות עלתה תמונה קשה ביותר, לפיה כמחצית מהנכסים הם היום ריקים מאדם, מוזנחים, והערבים שהשתמשו בהם בעבר אינם משלמים דמי שכירות.
"אנחנו שולחים אתראות", אמר משה מאירי", אך לא אתראות על פינוי אלא רק בדרישה לתשלום". לבסוף הודה כי על פי התכנית הביטחונית הרשמית של צה"ל, אין כל סיכוי ש"חנויות" יחזרו לפעילות מסחרית בעתיד הנראה לעין, ועל כן נגזר עליהן להישאר נטושות ומוזנחות עוד שנים רבות. עוד הודה כי מצבו של השוק הסיטונאי, שפונה לפני כחצי שנה מיושביו, הוא "קשה" וכי "כשגרו שם התושבים...המצב היה טוב יותר מהנתון של היום".
עו"ד ניר צבי הגיש לועדה תמונות בהן צולמו חיילי צה"ל כשהם הורסים ומרטשים את מבני השוק באמצעות פטישים כבדים, בהוראת ה"אפוטרופוס". לשאלת הועדה: "האם מתנהל איזשהו דיון לגבי האפשרות לתת זכות שימוש בחנויות האלה לתושבים שלא נשקפת מהם סכנה ביטחונית, או לשוכרים שכן ישלמו שכר דירה?" השיב מאירי לאחר התפתלויות כי "אנחנו באיו"ש מנהלים את הנכסים האלה עם מגבלות שהן מפריעות מבחינת הניהול הכלכלי...כל דבר צריך להביא לאישור לגורם המדיני. אי אפשר לנהל נכס בצורה כלכלית מסחרית ללא שיקולים מדיניים..."
האם נכסיו של יוסף עזרא הם נכסי אויב?
במהלך הדיון נחשף מסמך פנימי-רשמי נוסף בו מובאת חוות דעת והמלצה משפטית של היועץ המשפטי ליהודה ושומרון, אל"מ שרון אפק, ועל פיה "ככלל, בניהול אדמות יהודים, ראוי שהממונה יתחשב ברצונותיהם של הבעלים המקוריים". גם מסמך זה חולל סערה מצדו של הפרקליט המייצג את המדינה: "אני מתנגד! אני לא יודע מהיכן עו"ד ניר צבי קיבל את המכתב...." הסיבה לסערה היתה, שדקות ספורות לפני כן נשאל נציג האפוטרופוס משה מאירי האם הוא רואה מחובתו כאפוטרופוס להתחשב ברצון הבעלים, והשיב בשלילה:
שאלה: "תפקיד הממונה הוא שמירת הנכס במצב טוב ככל הניתן, וקיום רצון הבעלים המקורי ככל הניתן. אתה מסכים?" תשובה: "הרי שאני מסכים לרישא. לגבי הסיפא, לדעתי, באשר לקיום רצון הבעלים...הנכס הוא רכוש ממשלתי...והקשר עם הבעלים המקוריים בין ערטילאי לא קיים..."
שאלה: "אתה מסכים אתי, שרצון הבעלים המקורי גם בשוק הסיטונאי וגם במקרה דנן...הוא שהיהודים יחזרו לנכסים?" תשובה: "אתה שואל אותי על רצון הבעלים המקוריים, אני אינני יודע מהו".
שאלה: "כיצד אתה מסביר את העובדה, שחוץ ממך כולם יודעים מהו רצון הבעלים? טרחת לברר אותו?" ת: "לא".
העמדה שמציג היועץ המשפטי ליהודה ושומרון במסמך הפנימי שנחשף, זהה לעמדות דומות המובאות אך ורק במסמכים פנימיים, בעוד שכלפי חוץ ננקטת הגישה שהובאה בפיו של מאירי, ובכל כתבי הטענות של המדינה, כאילו אין לבעלים המקוריים שום זכות בנכס ואין שום צורך לשאול לדעתם ולרצונם ולהתחשב בו.
ואכן, שאלת מעמדו של יוסף עזרא עלתה שוב ושוב במהלך הדיון. הפרקליט המייצג את המדינה, רס"ן סיון ביבר, הודה כי אילו היה עומד על הפרק מהלך של החזרת רכוש יהודי לבעליו, הרי בכל הנוגע לחלקה המסוימת הזו נשוא הערר, הרי יעקב ונסים עזרא יהיו, קרוב לודאי, המועמדים לקבל רכוש זה, אך החזרת הרכוש אינה באה בחשבון מבחינת המדינה, ונכסיה של משפחת עזרא עדיין רשומים כ"נכסי אויב".
יוסף עזרא הביא לאולם בית המשפט תעודות על נפילת אחיו שלום עזרא בקרבות גוש עציון, כאשר הוא מוגדר כחלל צה"ל שנפל למען המדינה, ושאל את נציג האפוטרופוס "האם שלום עזרא ורכושו – בגדר אויב?" על כך ענה האפוטרופוס: "איני רואה בו אויב" אך הוסיף ואמר כי "אויב הוא מושג משפטי".
אורית סטרוק, מנהלת המחלקה המשפטית בישוב היהודי בחברון, אמרה בעדותה בפני הועדה כי "בכלל לא יעלה על הדעת שאדם כמו יוסף עזרא יענה להגדרה של 'אויב'. לדבריה, אדם שהוא וכל משפחתו שרתו בצה"ל לא יכול להיות 'אויב' של מדינת ישראל. "הגדרתו בחוק של כל אפוטרופוס היא לפעול לטובת החסוי כפי שאדם סביר היה פועל בנסיבות העניין, והאפוטרופוס הישראלי מזמן מעל בתפקידו. לו היה אפוטרופוס על ילד, היו מעבירים את הנכס מזמן לאפוטרופוס אחר", הדגישה.
נזכיר כי החנויות שייכות ליהודי יוסף עזרא שאישר למשפחות היהודיות להתגורר במקום כבר לפני ארבע שנים. לפני חצי שנה הגישה תנועת 'שלום עכשיו' עתירה לבג"ץ בדרישה לפנות את המשפחות מהמקום.
עדותו של משה מאירי שהעיד בשבוע שעבר טרם הסתיימה והוא ייחקר היום ע"י עו"ד יורם שפטל, המייצג את המשפחות המתגוררות בנכס. אחריו יעידו הערבים ששכרו את החנויות בעבר ושהתברר כי עשו בהן שימוש בלתי חוקי.
בקיץ האחרון, במלאת 78 שנים לפרעות תרפ"ט, פרסם הישוב היהודי בחברון דו"ח מקיף המתייחס לרכוש הרב שנאלצו יהודי חברון להשאיר מאחוריהם עם יציאתם הכפויה מהעיר. בדו"ח נטען כי המדינה מעדיפה לפעול לקידום זכויותיהם של ערביי חברון בנכסים אלה, למרות שמדובר במקרים רבים בזכויות שיש אפשרות חוקית, משפטית ומעשית להביא לביטולן.
בדיוני ועדת הערר הצבאית בשבוע שעבר אושרו בזו אחר זו את כל הטענות שהובאו בדו"ח. נציג האפוטרופוס בחברון, מר משה מאירי, נחקר במשך תשע שעות ותוך כדי אין ספור התפתלויות ותשובות מאולצות פרש בעל כורחו את תמונת המצב החמורה של מחדלי הניהול של הרכוש היהודי השדוד.
הערבים עשו שימוש בלתי חוקי בחנויות אך צו הפינוי הוצא ליהודים
משה מאירי נחקר על התצהיר שהגיש לוועדה, ואולם עורך הדין של הישוב היהודי בחברון, דורון ניר צבי, חשף במהלך הדיון מסמך אחר עליו חתום משה מאירי, ואשר ממנו עולים נתונים שונים וחמורים לגבי אותן "חנויות" שנבנו על אדמת משפחת עזרא. המסמך שחשף עו"ד ניר-צבי הוא מסמך פנימי. חשיפת המסמך עוררה סערת רוחות ואף התנגדות מצדו של הפרקליט המייצג את האפוטרופוס – סגן סיון ביבר, ואולם השופטים התירו לעו"ד ניר צבי להגיש אותו ולשאול את העד שאלות המתייחסות לכתוב בו.
מהעיון במסמך הפנימי התברר, כי הערבים ששכרו את ה"חנויות" מהאפוטרופוס עשו בהן שימוש בלתי חוקי, והעבירו את השימוש בחנות מאחד לשני ללא רשות הממונה, צעד המהווה עילה להוצאת צו פינוי נגדם ולביטול חוזה השכירות. האפוטרופוס ידע זאת (ואף כתב זאת במסמך הפנימי), אך בחר להעלים נתונים אלה מבית המשפט. את צו הפינוי הוציא האפוטרופוס לא לערבים אלא דווקא ליהודים, שנכנסו לנכס ברשותו של בעל הבית, מר יוסף עזרא.
נציג האפוטרופוס אף הסתבך בשקרים מעל דוכן העדים: כאשר נשאל על כך ע"י בעל הנכס יוסף עזרא – לפני שידע על הימצאותו של המסמך בידי עו"ד ניר צבי, הכחיש את הדברים:
שאלה: "האם אתה יודע שחנותו של מר קוואסמה נמכרה או נשכרה למשיב 2 או 3?" תשובה: "לא יודע".
שאלה: האם אתה יודע שחנותו של מר קוואסמה נמכרה או נשכרה למשיב 2 או 3?" תשובה: "לא יודע.
לאחר שהוצג לו מה שהוא-עצמו כתב במסמך, וכשנשאל ע"י עו"ד ניר צבי: "מדוע בתשובה לשאלתו של מר עזרא ענית שאתה לא יודע איך הגיעה החנות לידיו של המשיב 2 מקוואסמה?" ענה: "לא זכור לי שכך אמרתי....". עוד התברר, כי החנויות נבנו על אדמת משפחת עזרא בניגוד לחוק (הירדני) ולמעשה היה על האפוטרופוס להוציא להן צו הריסה ולערבים השוכרים אותן צווי פינוי. כמובן, שהדבר לא נעשה ואפילו לא נשקל.
עו"ד ניר צבי שאל את האפוטרופוס שאלות הנוגעות לניהול כלל הנכסים היהודיים השדודים בחברון, ומהתשובות עלתה תמונה קשה ביותר, לפיה כמחצית מהנכסים הם היום ריקים מאדם, מוזנחים, והערבים שהשתמשו בהם בעבר אינם משלמים דמי שכירות.
"אנחנו שולחים אתראות", אמר משה מאירי", אך לא אתראות על פינוי אלא רק בדרישה לתשלום". לבסוף הודה כי על פי התכנית הביטחונית הרשמית של צה"ל, אין כל סיכוי ש"חנויות" יחזרו לפעילות מסחרית בעתיד הנראה לעין, ועל כן נגזר עליהן להישאר נטושות ומוזנחות עוד שנים רבות. עוד הודה כי מצבו של השוק הסיטונאי, שפונה לפני כחצי שנה מיושביו, הוא "קשה" וכי "כשגרו שם התושבים...המצב היה טוב יותר מהנתון של היום".
עו"ד ניר צבי הגיש לועדה תמונות בהן צולמו חיילי צה"ל כשהם הורסים ומרטשים את מבני השוק באמצעות פטישים כבדים, בהוראת ה"אפוטרופוס". לשאלת הועדה: "האם מתנהל איזשהו דיון לגבי האפשרות לתת זכות שימוש בחנויות האלה לתושבים שלא נשקפת מהם סכנה ביטחונית, או לשוכרים שכן ישלמו שכר דירה?" השיב מאירי לאחר התפתלויות כי "אנחנו באיו"ש מנהלים את הנכסים האלה עם מגבלות שהן מפריעות מבחינת הניהול הכלכלי...כל דבר צריך להביא לאישור לגורם המדיני. אי אפשר לנהל נכס בצורה כלכלית מסחרית ללא שיקולים מדיניים..."
האם נכסיו של יוסף עזרא הם נכסי אויב?
במהלך הדיון נחשף מסמך פנימי-רשמי נוסף בו מובאת חוות דעת והמלצה משפטית של היועץ המשפטי ליהודה ושומרון, אל"מ שרון אפק, ועל פיה "ככלל, בניהול אדמות יהודים, ראוי שהממונה יתחשב ברצונותיהם של הבעלים המקוריים". גם מסמך זה חולל סערה מצדו של הפרקליט המייצג את המדינה: "אני מתנגד! אני לא יודע מהיכן עו"ד ניר צבי קיבל את המכתב...." הסיבה לסערה היתה, שדקות ספורות לפני כן נשאל נציג האפוטרופוס משה מאירי האם הוא רואה מחובתו כאפוטרופוס להתחשב ברצון הבעלים, והשיב בשלילה:
שאלה: "תפקיד הממונה הוא שמירת הנכס במצב טוב ככל הניתן, וקיום רצון הבעלים המקורי ככל הניתן. אתה מסכים?" תשובה: "הרי שאני מסכים לרישא. לגבי הסיפא, לדעתי, באשר לקיום רצון הבעלים...הנכס הוא רכוש ממשלתי...והקשר עם הבעלים המקוריים בין ערטילאי לא קיים..."
שאלה: "אתה מסכים אתי, שרצון הבעלים המקורי גם בשוק הסיטונאי וגם במקרה דנן...הוא שהיהודים יחזרו לנכסים?" תשובה: "אתה שואל אותי על רצון הבעלים המקוריים, אני אינני יודע מהו".
שאלה: "כיצד אתה מסביר את העובדה, שחוץ ממך כולם יודעים מהו רצון הבעלים? טרחת לברר אותו?" ת: "לא".
העמדה שמציג היועץ המשפטי ליהודה ושומרון במסמך הפנימי שנחשף, זהה לעמדות דומות המובאות אך ורק במסמכים פנימיים, בעוד שכלפי חוץ ננקטת הגישה שהובאה בפיו של מאירי, ובכל כתבי הטענות של המדינה, כאילו אין לבעלים המקוריים שום זכות בנכס ואין שום צורך לשאול לדעתם ולרצונם ולהתחשב בו.
ואכן, שאלת מעמדו של יוסף עזרא עלתה שוב ושוב במהלך הדיון. הפרקליט המייצג את המדינה, רס"ן סיון ביבר, הודה כי אילו היה עומד על הפרק מהלך של החזרת רכוש יהודי לבעליו, הרי בכל הנוגע לחלקה המסוימת הזו נשוא הערר, הרי יעקב ונסים עזרא יהיו, קרוב לודאי, המועמדים לקבל רכוש זה, אך החזרת הרכוש אינה באה בחשבון מבחינת המדינה, ונכסיה של משפחת עזרא עדיין רשומים כ"נכסי אויב".
יוסף עזרא הביא לאולם בית המשפט תעודות על נפילת אחיו שלום עזרא בקרבות גוש עציון, כאשר הוא מוגדר כחלל צה"ל שנפל למען המדינה, ושאל את נציג האפוטרופוס "האם שלום עזרא ורכושו – בגדר אויב?" על כך ענה האפוטרופוס: "איני רואה בו אויב" אך הוסיף ואמר כי "אויב הוא מושג משפטי".
אורית סטרוק, מנהלת המחלקה המשפטית בישוב היהודי בחברון, אמרה בעדותה בפני הועדה כי "בכלל לא יעלה על הדעת שאדם כמו יוסף עזרא יענה להגדרה של 'אויב'. לדבריה, אדם שהוא וכל משפחתו שרתו בצה"ל לא יכול להיות 'אויב' של מדינת ישראל. "הגדרתו בחוק של כל אפוטרופוס היא לפעול לטובת החסוי כפי שאדם סביר היה פועל בנסיבות העניין, והאפוטרופוס הישראלי מזמן מעל בתפקידו. לו היה אפוטרופוס על ילד, היו מעבירים את הנכס מזמן לאפוטרופוס אחר", הדגישה.