עימאד מורניה, ששימש כרמטכ"ל החיזבאללה, היה למעשה המוציא לפועל של מדיניות פיגועים שהתקבלה באיראן. חלק גדול מפעולותיו נעשו בהשראה איראנית.
במרס 1992, אחרי חיסול עבאס מוסאווי, מי שהיה מזכ"ל החיזבאללה, בידי כוחות צה"ל, בוצע פיגוע בשגרירות הישראלית בארגנטינה שגבה 22 הרוגים. ביולי 1994 בוצע הפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס שגבה 80 הרוגים. צוות ארגנטיני מיוחד שחקר את הפיגוע קבע באופן חד משמעי כי ההחלטה לפוצץ את הבניין התקבלה ע"י צמרת המשטר האיראני, וכי ביצוע הפיגוע הוטל ע"י האיראנים על חיזבאללה המשמש בידם מכשיר למימוש מדיניותם.
בדו"ח מקיף של שירות המודיעין של ארגנטינה (ה- SIDE) על הפיגוע בבנין הקהילה היהודית נכתב כי "ממשלת איראן היא שיזמה את הפיגוע. ביצוע הפיגוע הופקד בידי שר המודיעין האיראני, באותה עת, עלי פלאחיאן. גורמי המודיעין האיראניים הטילו על ארגון החיזבאללה לבצע את הפיגוע. את הפיגוע ביצע מנגנון פעולות הטרור שבראשות עימאד מורניה שהינו ראש המנגנון הצבאי של ה"חזבאללה", האיש "מספר 2" בצמרת הארגון. סוריה הייתה, למצער, מודעת למתרחש".
צווי מעצר מארגנטינה
"הצוות המבצעי" שביצע את הפיגוע הורכב מאנשי חיזבאללה שהגיעו לארגנטינה ב-1 ביולי 1994. עימאד מורניה היה אחראי להפעלתו. לצורך כך הוא נכנס לארגנטינה בתחילת יולי 1994. בידי הארגנטינאים מצויות הקלטות של שיחות טלפון רבות בהם היו מעורבים עימאד מורניה, ה"צוות המבצעי" של חיזבאללה, פעילי חיזבאללה בלבנון ותשתית חיזבאללה ב"משולש הגבולות" בברזיל. ("משולש הגבולות" הוא מפגש הגבולות של ברזיל, ארגנטינה ופארגואי. במקום מתגוררת קהילה מוסלמית שיעית גדולה ובה מצויה תשתית של חיזבאללה ושל ארגונים אסלאמיים קיצונים אחרים). מבצע הפיגוע, איברהים ברו, הצליח ככל הנראה להסתנן לארגנטינה דרך פרגוואי או ברזיל.
ב-18 ביולי, יום הפיגוע, נקלטה שיחת הטלפון האחרונה במכשיר הטלפון הנייד של עימאד מורניה שהעידה כי המבצע הגיע לסיומו.
לפני כשנה הוציא שופט ארגנטיני צווי מעצר בינלאומיים נגד שבעה דיפלומטים איראנים ששרתו בבואנוס איירס בשנת 1994 – ונגד מורניה.
בחודש ספטמבר 2000, ערב פרוץ מלחמת אוסלו, מינתה איראן את מורניה כאיש קשר מטעמה שיהיה אחראי לתיאום בין החיזבאללה, החמאס והג'יהאד האסלאמי. למורניה ניתנה באיראן לשכה משלו.
הוא התבקש לתכנן ולבצע "פיגועי איכות" בשטח ישראל, ב"עידוד" איראן. באוקטובר 2000 חיזבאללה הצליח להרוג שלושה חיילי צה"ל בגבול הצפון ולחטוף את גופותיהם. במרס 2002 שני מחבלים שהצליחו לחדור לגבול ישראל, ליד קיבוץ מצובה, הרגו שישה ישראלים.
בשנים שלפני מלחמת לבנון השניה, מורניה כמעט ולא יצא מאזור הבונקרים שנבנו בקפידה רבה ברובע הדאחייה בביירות. בתחילת העשור בילה מורניה את רוב זמנו באיראן. ב-2003 החליט מורניה לעזוב את איראן אחרי שהתברר כי בטחונו אינו מובטח עוד לאחר החלטות משרד המודיעין להגביר את הפיקוח על יציאה וכניסה של גורמים מהפכניים הקשורים ל'משמרות המהפכה'.
אחראי לחטיפת חיילי צה"ל
כאשר נבחר אחמדינג'אד לנשיא איראן ביוני 2005, היה נשיא סוריה בשאר אל-אסד המנהיג הזר הראשון שהוזמן לטהראן. באוגוסט 2005 אסד ערך ביקור בין יומיים באיראן כדי לאותת למערב על הידוק נוסף בין שתי המדיניות. בסוף ינואר 2006, הגיע אחמדינג'אד לביקור גומלין בסוריה. במהלך הביקור נפגש הנשיא האיראני בין היתר עם מוקטאדה אל-סאדר, מנהיג המיליציה השיעית בעיראק הפועל ברצחנות נגד הסונים ונגד הנוכחות האמריקאית בעיראק. על-פי מקורות מודיעיניים אמריקאים בפגישה נכח גם עימאד מורניה.
במפגשים אלו נוצרה "ברית אסלאמית" רדיקלית שהחלה לגבש בצורה יסודית את המהלכים הבאים שלה בעיקר בשאלת הגרעין, אך גם בעניין מעמדה של סוריה מול ארה"ב, לבנון ושטחי יש"ע. נוכחותו של מורניה במפגש הדליקה נורה אדומה בקרב שירותי המודיעין המערביים, ואלה החלו לחפש סימנים כלשהם לפעילות מוגברת בקרב פעילי החיזבאללה באירופה, בארה"ב ובמזרח-התיכון.
בסוף חודש מאי 2006 פירסם העיתון הסעודי "אל-ווטן" ידיעה מפי מקורות מודיעין אמריקאים, שמסרו כי הישראלים העבירו אליהם מידע על סדרת פיגועים בתכנונו של עימאד מורניה העלולים להתרחש לקראת משחקי המונדיאל, שהחלו ב-9 ביוני 2006.
לאחר תיכנון ממושך, נחטפו שני חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 בגבול הצפון, בידי אנשי ארגון החיזבאללה. שעות אחדות לאחר החטיפה, מסרו גורמי מודיעין מערביים כי החטיפה בוצעה בהשראת איראן כדי להרחיק מעליה את הדיון בעניין הגרעיני - דיון שעתיד היה להתקיים ברוסיה שלושה ימים אח"כ, ביום שבת ב-15 ביולי 2006 בעת כינוס ראשי הג'י-8.
מעורבות בפיגוע התאומים
גם ארה"ב חיפשה אותו בנרות. מורניה היה אחראי לפיצוץ שגרירות ארה"ב בביירות ב-18 אפריל 1983, באמצעות מכונית תופת הנהוגה בידי מתאבד. 63 איש נהרגו בפיגוע.
פיצוץ השגרירות האמריקאית היווה אות לסדרת פיגועי התאבדות נוספים באמצעות מכוניות תופת נהוגות בידי מתאבדים. בלטה במיוחד פעולת הטרור נגד מפקדת הנחתים בביירות באוקטובר 1983: משאית גדולה טעונה ב- 5,450 ק"ג ט.נ.ט. פרצה דרך שער המחנה, חדרה לבניין המפקדה והתפוצצה. הפיצוץ הרס את הבניין וגרם למותם של 241 אנשי צבא אמריקאיים. המעבדה המשפטית של ה- F.B.I תארה את הפיגוע כפיצוץ הקונבנציונלי הגדול ביותר בו טיפלו מומחיה מעולם.
פעולות הטרור הללו הניבו יבול דמים של כ-300 הרוגים אמריקאיים ולמעלה מ-40 הרוגים צרפתיים והביאו ליציאת הכוח הרב-לאומי מלבנון ולהעמקת החסות הסורית על לבנון.
פעולות טרור נוספות בהם היה מעורב מורניה : פיגועים בשגרירות ארה"ב בכווית (1983, 1984), חטיפת ורציחת ויליאם ברקלי, איש ה- CIA בלבנון (1983) רצח קולונל היגינס אשר שירת בכוח המשקיפים של האו"ם בדרום לבנון (1988); חטיפת מטוס TWA (1985 הרוג אחד); חטיפת שני מטוסים של חברת התעופה הכוויתית (1984, 1988); חטיפת עשרות אזרחים מערביים בלבנון תחת שמות ארגונים שונים ורציחת רבים מהם (שנות השמונים), פיצוץ בסעודיה (1996, 6 הרוגים).
בראשית אוקטובר 2006, פורסם באתרים איסלמיסטים-סוניים, המזוהים עם תנועות הג'יהאד בעיראק, מסמך איראני שסיווגו "סודי ביותר". המסמך, שנכתב במאי 2001, חצי שנה לפני הפלת מגדלי התאומים, מצביע על קשרים בדרגים הבכירים ביותר בין ארגון המודיעין האיראני השייך ללשכת מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, לבין ארגון אל-קעידה.
במסמך, החתום בידי עלי אכבר נאטק נורי, ראש ארגון המודיעין של 'המנהיג העליון' של איראן, עלי ח'אמנאי, מצויין כי ח'אמנאי הורה להכפיף את שיתוף הפעולה עם אל-קעידה לארגון הביטחון בלשכתו, ולקיימו באמצעות קצין המבצעים של חיזבאללה, עימאד מורניה, וסגנו של בן לאדן, אימאן אלט'ואהרי.
בראש המסמך מופיע שם הכותב, "הרפובליקה האיסלמית של איראן, ארגון המודיעין של המנהיג (ח'אמנאי) – סודי ביותר".