ראש מרכז אריאל לחקר מדיניות, אריה סתיו, עושה מעט סדר בבליל העמים שביניהם נולדה אתמול מדינה חדשה – קוסובו.
על זהותם של אזרחי המדינה החדשה אומר סתיו: "מדובר באופן כללי בסלבים הדרומיים על שטח שבו יחידות אתניות שונות, מקדוניה, קרואטיה, בוסניה הרצגובינה סלביה ועוד. קוסובו היא היחידה האתנית הגדולה ביותר. זהו מחוז אוטונומי בסרביה המוקף באלבניה, מונטנגרו ומקדוניה".
על מורכבות המציאות האתנית באזור הבלקן מציין סתיו כי בקוסובו המיעוט סרבי ולעומתו 92 אחוזים הם אבנים מוסלמים. "מדובר ביחידה מוקפת מכל צדדיה בקבוצות אתניות נוצריות אורתודוקסיות במובהק. לכן מבחינת עמי הבלקן, הקבוצה שהיוותה את יגוסלביה של טיטו, זו מכה מתחת לחגורה, כיוון שזו הפעם הראשונה בהסטוריה שלה מאז סילוק העותומאנים מהאזור שבתוכם מתקבלת יחידה מוסלמית".
לדבריו "מסבכת את המצב עוד יותר העובדה שמבוטאת בפתגם שקובע כי 'הפלגנות היא שורש האסון'. "הפלגנות משחר ההיסטוריה נמצאת שם. כולם שונאים את כולם וכולם נלחמים עם כולם, אבל בראש ובראשונה כולם שונאים את הסרבים כי הם בעלי הכוח הרב ביותר, הם הדומיננטיים והמוצלחים ביותר". לנוכח זאת גורמת השנאה לסרבים לאחדות עמים כקוסובו ואלבניה למרות חששם מהאיסלאם.
סתיו מציין את תרומתו הייחודית של טיטו כמנהיג אזורי. "טיטו היה ער לפלגנות העמים באזור והצליח ללכד אותם ביד חזקה. הוא הצליח לעשות מה שמעולם לא נעשה – לכוד מדיני אחד. לכן עם כל הביקורת וההסתייגות מהקומוניזם באזור הזה מתגעגעים לטיטו. זאת לאחר שעשה כאן מעשה חסר תקדים".
לשאלת המראיין, שלמה פיוטרקובסקי, אודות החשש הישראלי מההשלכות הצפויות מהמתרחש בקוסובו לישראל, אומר סתיו כי הפחד המדובר מובן שכן מדובר במודל שיכול לכאורה להיעשות ביהודה ושומרון. "המהלך של קוסובו מוצג לכאורה כדמוקרטיה למופת. הנה רוב של 92 אחוזים של אלבנים מוסלמים שנרדפו וגורשו מבקשים ולוקחים לעצמם עצמאות. אבל התמונה הרחבה יותר בעיקר לנוכח השתלטות האסלאם בעולם בכלל ובאירופה בפרט. החשש הוא שקוסובו תהפוך לחוד החנית הצפוני באירופה של יישות מוסלמית שלמה. בשאר המקומות האסלאם מהווה אחוזים נמוכים בהרבה. ההתפשטות המוסלמית מוכרת במלחמה או בדמוקרטיה. אם כיום יש ארבעים אחוזים קוסובו עשויה להיראות כמו תמונת העתיד של ישראל בעוד עשרים שנה. כך התהליך הטבעי יביא אותנו למצב של מיעוט יהודי ברפובליקה מוסלמית מבלי צורך במלחמה".
באשר ליחס האירופי להקמת המדינה החדשה אומר סתיו כי בין הסרבנות הרוסית לבין הפוליטקלי קורקט האירופי צודקים הרוסים. "הם הרי למדו את נחת זרועם של הסרבים. הם רואים את התמונה במלואה. הם סבלו מהם לא מעט".