בישיבה שהתקיימה נדונו פרטי הצעת החוק של משאל העם וקביעת מסגרת מי יוכל להשתתף בהצבעה במשאל עם, האם גם תושב שאינו אזרח יוכל להצביע, האם לקבע את משאל העם כחוק יסוד, ונושא מימון משאל העם.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מנחם בן ששון ציין בדיון כי הוא מתנגד עקרונית להצעת החוק "קיימת בעייתיות מבחינת המשטר הדמוקרטי בפתיחת פתח לנושא משאל העם, פשוט על כל שאלה קטנה יקיימו משאל עם". ח"כ אחמד טיבי טען בועדה כי "הצעת חוק זו הובאה על ידי גורמים בימין במטרה להכשיל את תהליך השלום".
בנושא מימון המשאל עלו מס' אפשרויות, הן על ידי "מימון גושי" המדבר על הקמת גוף המאחד את כלל המפלגות לשני צדדים, בעד ונגד. הן על ידי "מימון מפלגתי" עבור כל מפלגה בדומה לבחירות רגילות.
פרופ' מנחם הופנונג, מהפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית אמר בישיבה כי לדעתו המימון המפלגתי הוא אופציה טובה יותר, "אך מדובר על כ-150 מליון ₪ שזהו סכום יקר עבור שאלה".
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ דוד טל "נושא משאל העם הוא רגיש מאד בעיקר לאחר תהליך ההתנתקות לכן מחובתנו לדון בו בכובד ראש, חשיבותו לדמוקרטיה במדינת ישראל היא רבה". בנושא מימון המשאל הוסיף ח"כ טל "כי באם יקבע מימון מפלגתי נדרשת ביקורת רבה על המפלגות שלא ינצלו את הכספים לשימושים שאינם עבור המשאל"