החוקרים השוו בין חולים שהאזינו למוסיקה למשך מספר שעות בכל יום, לבין אילו שהאזינו רק לדיבורים, קריאת ספרים או בכלל לא.
קבוצת המחקר שהאזינה למוסיקה הראתה סימנים טובים יותר של התאוששות הזיכרון ושל מיומנויות הקשורות לתשומת לב, ובאופן כללי הראו תפקוד מוחי טוב יותר.
בכתבה שפורסמה בעיתון המדעי "מוח", נכתב על ידי הקבוצה שחקרה 60 מטופלים שהמוסיקה יכולה להיות תוספת יעילה לטיפול הרגיל. החוקר הראשי, טפו סרקאמו, מאוניברסיטת הלסינקי, אמר שהמוסיקה יכולה להיות בעיקר בעלת ערך למטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של שום צורה אחרת של שיקום באותו הזמן.
לשיטה זו יש יתרונות נוספים- היא שיטה זולה ומאוד פשוטה לעריכה.
המחקר התמקד ב-60 חולים שעברו שבץ. הם הצטרפו לקבוצת המחקר סמוך מאוד לזמן אשפוזם בבית החולים. מטרת הניסוי הייתה לספק מוסיקה למוח לפני שהמוח עובר שינויים שיכולים להשתרש אחר כך אצל האדם.
למרבית המטופלים הייתה בעיית תנועה ובעיה עם תהליכים קוגניטיביים כמו תשומת לב וזיכרון.
המטופלים בקבוצת המוסיקה יכלו לבחור את סוג המוסיקה שהם ישמעו. כל המטופלים קיבלו בנוסף גם את הטיפול השגרתי של שיקום לאחר שבץ.
לאחר שלושה חודשים הזיכרון הוורבאלי השתפר ב-60% בקבוצת המוסיקה, לעומת 18% בקבוצת הספרים ובקבוצת הדיבורים- 29%.
היכולת לשלוט ולבצע פעולות מנטאליות ולפתור בעיות השתפרה ב-17% בקבוצת המוסיקה, אך לא השתפרה בכלל בקבוצות האחרות. בנוסף, המטופלים בקבוצת המוסיקה היו בעל סיכוי קטן יותר להיות מדוכאים או מבולבלים.
החוקר סרקאמו אמר כי "מחקרים אחרים הראו כי בשבועות ובחודשים הראשוניים שלאחר השבץ המטופלים מעבירים שלושה רבעים מן הזמן שלהם בפעילויות שאינן פעילויות תראפיות, בעיקר חוסר פעילות בחדרם, אפילו שמבחינה הגיונית זהו זמן מעולה לפעילויות שיקום".
"המחקר שלנו מראה בפעם הראשונה שהאזנה למוסיקה בזמן הקריטי הזה עשוי לקדם את השיקום הקוגניטיבי ולמנוע מצב רוח שלילי. יש לזה גם את היתרונות של המחיר הזול והארגון הפשוט שלו", הוסיף סרקאמו.
הוא הודה שיש צורך במחקר נוסף ומקיף על מנת לאמת ולאשר את תוצאות המחקר. כמו כן, הוא מדגיש שאין לראות בכך המלצה שכן לא ידוע האם המוסיקה משפיעה על כל בני האדם. "במקום אלטרנטיבה, האזנה למוסיקה יכולה להיחשב כתוספת לכל טיפול אחר כמו תראפיה בדיבור ושיקום נוירו-פסיכולוגי", אמר החוקר סרקאמו.