כנס "מאמינים ביצירה" שמתקיים בימים אלו בשיתוף עיריית פתח תקווה, יינעל הערב. פרופ' הרב נריה גוטל, ראש מכללת אורות ישראל, שוחח ביומן ערוץ 7 על השילוב-הסתירה בין היהדות לאומנות.
"העובדה שהכנס מתקיים בתאריך זה סמלית, כאשר אנו נמצאים בתפר בין פרשיות תרומה-תצווה לבין ויקהל-פקודי ובתווך פרשת כי-תשא", הרב גוטל הסביר כי מצד אחד בפרשיות אלו יש תיאור של אומנות המשכן ומצד שני יש את עגל הזהב שגם הוא אומנות "אך מה רב ההבדל ביניהם".
"אנו מדברים על אומנות ככלי שיכול להחיות ביטוי חוויתי עמוק של עבודת ה', אך רחמנא לצלן עלול להוביל לעברי פי פחת... הפרשיות שלנו מלמדות את הדבר הזה".
"הציבור הציוני-דתי במדינת ישראל מתמודד עם הדברים האלה ברמה יותר גבוהה", הוסיף הרב גוטל והסביר כי כיום הדברים התפתחו ואנו עומדים בהתמודדויות מורכבות וסבוכות, "יש מי שיאמר שיצירה וגבולות זה תרתי דסתרי, זו לא התפיסה שלנו... אך צריך לזכור כי לא אנו מציבים את הגבולות, התורה תוחמת לנו גבולות מסוימים".
"אינני אומר שהדברים פשוטים אך ניתן להתמודד איתם. הדברים לא מתחילים היום, זו גם התמודדויות תלמודיות במסכת עבודה זרה על גבולות הפיסול, מול איסור עבודה זרה ואין ספק שההתפתחות המרשימה שחלה בשנים האחרונות מחדדת את הסוגיות הללו ומעצימה אותם, ואני חושב שזה רק לברכה".
הרב גוטל נתן דוגמה לשילוב היצירה ככלי לפיתוח עבודת ה', בדגש שנתנו השנה במכללת אורות לשנת השמיטה, כאשר כל התמחות והתמחות הונחתה לתת דגש הרמוני לנושא השמיטה, לדוגמה בנושא המחול, בוצעה יצירה ייחודית שעניינה "מחול השמיטה", ומטרתה להביא את השמיטה לעולם המחול, "זה לא יכול היה להיעשות בלי שילוב בין יהדות ומקצועיות".
"אין ספק שיש כאן הצבת סימן שאלה לאן מושכים הכיוונים האלה... ב-2000 שנות גולה לא התאפשר לנו לעסוק במרחב הגשמי היהודי, ובעיקר ניתבנו את כוחות היצירה להתפתחות התורה שבעל פה ופסיקת ההלכה... כיום אנו נמצאים במדינה והתפיסה הציונית דתית מחייבת אותנו לאחוז את השור בקרניו ולהתמודד עם הסוגיות האלה במילואם, וייתכן שצריך להרחיב את השאלה ולומר, האם לא צריך להכווין את תלמידינו במוסדות החינוך גם לאפיקים אלו?".