פרשת 'כי תישא' מתחילה בפרשת המפקד "כי תישא את ראש בני ישראל לפקודיהם".



לכאורה מהמילה 'כי' ניתן להבין שמפקד מותר, אבל בהמשך כתוב שאת המפקד צריך לבצע בספירת מחצית השקל כדי שלא יהיה נגע בעם בפקוד אותם. מכאן משמע לכאורה שהמפקד אסור...



בנוסף לזאת אנחנו יודעים על מפקדים שעברו בשלום. כך היה על פי הכתוב בספר במדבר. לעומת זאת בשמואל ב' אנחנו קוראים על המפקד של דוד, מפקד שממנו הזהיר יואב. דוד עמד על דעתו וביצע מפקד של יוצאי הצבא. כשהסתיים המפקד דוד מתחרט ומבין שחטא במפקד הזה.



אם כן לפנינו מבוכה לגבי הלגיטימיות של מפקד בישראל.



התשובה המוכרת היא שיש מפקד לגיטימי, מפקד בעל צרכים חיוביים ומנגד מפקד שלילי למטרות אסורות. תשובה נוספת היא שעל המפקד להתבצע באמצעות מחצית השקל, ומדוע הוא אסור? התשובה בדרך כלל היא שמפקד צבאי או כלכלי נותן בידי המלך מכשיר חזק מדי, ולכן כשם שהתורה מגבילה את המלך בכספים וסוסים, היא מגבילה אותו גם בסוגיית המפקד.



רעיון נוסף שאני מבקש להביא כאן הוא שמפקד האנשים אסור כיוון שהוא מבטא יחס סטטיסטי לאנשים, בעוד אנחנו צריכים לזכור את ייחודיותו של כל אדם ואדם. לזכור את העיקרון של 'בשבילי נברא העולם'. כשסופרים אנשים האנשים הופכים למספרים...



לטעמי זה דבר מלהיב לראות שהתורה מזהירה מיחס סטטיסטי לבני אדם, ולכן היא מציעה פתרון טכני כי אי אפשר לתפקד כעם, כצבא בלי לספור את בני האדם. כיוון שכך התורה מציעה לנו פתרון של הערמה.



צעירים רבים מביעים התנגדות לכל הרעיון של ההערמה. הם מתנגדים לפרוזבול, למכירת הקרקע בשמיטה, לשעון שבת וכו', והנה הקב"ה עצמו מלמד אותנו איך מערימים ומוכיח שההערמה לגיטימית כשמדובר במהלך לשם שמים וכשיש בזה תועלת.



עם זאת השימוש בהערמה מלמד שהדבר לא נעשה כמעשה של לכתחילה.