אפילו מנוחת הצהריים הקצרצרה, בערך שש דקות, יכולה להיות מספיקה על מנת לשפר את יכולות הזיכרון במבחני זיכרון, כך אומרים מדענים גרמניים.
סגירת עיניים למנוחה של שש דקות היוותה מקור לשיפור משמעותי בזכירת מאגר מילים, כך דווח בעיתון מדעי חדש. שינה "אולטרה קצרה" יכולה גרום להאצה של תהליכי זיכרון במוח, המדענים מציעים.
מדען בריטי אחד אינו מסכים לתוצאות המחקר. הוא טען ששינה הרבה יותר ארוכה דרושה על מנת ליצור השפעה אמיתית על הזיכרון.
עשרות מחקרים כבר הוכיחו את הקשר שבין שינה לזיכרון. המחקרים הצביעו על הוכחות אמיתיות לכך שיש קשר וודאי ומוכח בין המעגל הטבעי של שינה וערות לבין מערכת הזיכרון, ושהשינה היא חלק בלתי נפרד ממערכת הזיכרון.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת דאסלדורף רצו לבדוק מהי השינה הקצרה ביותר שעדיין תוכל להשפיע על הזיכרון. הם השתמשו בקבוצת סטודנטים שהתבקשו לזכור מספר מילים. לאחר מכן קיבלו הסטודנטים שעה הפסקה ורק לאחריה ניבחנו.
בשמך שעת ההפסקה הזו חלק מן הסטודנטים הורשו לישון, אבל רק למשך 6 דקות. בעוד שאר חברי הקבוצה הושארו ערים.
באופן מפתיע, בעודם ערים- הסטודנטים שהורשו לישון הצליחו הרבה יותר טוב במבחני הזיכרון.
תיאוריות שונות מציעות שתהליך הזיכרון מתרחש כאשר הגוף נמצא בשלבי השינה העמוקה, שלב שאינו מתחיל בדרך כלל אלא 20 דקות בערך לאחר השכיבה לישון.
למרות הכל, קבוצת המחקר שהונחתה על ידי ד"ר אולאף לאהי, טוענת שיכול להיות שהרגע שנרדמים בו יוצר פעולה כימית בראש הגורמת לתחילת התהליך של הזיכרון. תהליך זה ממשיך, על פי הדעה, לא משנה האם האדם התעורר בינתיים או המשיך לישון המוח שלו ממשיך לעבד את המידע.
"למיטב ידיעתנו, זה מבהיר בפעם הראשונה שאפיזודה קצרה מאוד וחולפת של "אולטרה שינה" מספקת את תחילת התהליך של הזיכרון", אמר ד"ר לאהי.
פרופסור ג'ים הורן, ממרכז החקר לשינה באוניברסיטת לוגבוראו, אמר שבעוד שהמחקר מאוד מעניין הוא היה מעדיף. הוא אמר שיש לו עוד ספקות לגבי המחקר ושהוא מוכן להוכחה שהתוצאות לא היו סתם עוד שיפור מיקרי בזיכרון.
"הרעיון שהזיכרון שלנו יכול להטעין את עצמו על העגלה בשש דקות קצרצרות של שינה- הוא רעיון חדשני ומהפכני, שעלינו להיזהר מאוד מפניה.
ישנה הוכחה שתהליך הזיכרון הראשוני הוא הרבה יותר מאשר שש דקות, אבל רק העתיד יוכל לגלות לנו מי מהצדדים צודק.
סגירת עיניים למנוחה של שש דקות היוותה מקור לשיפור משמעותי בזכירת מאגר מילים, כך דווח בעיתון מדעי חדש. שינה "אולטרה קצרה" יכולה גרום להאצה של תהליכי זיכרון במוח, המדענים מציעים.
מדען בריטי אחד אינו מסכים לתוצאות המחקר. הוא טען ששינה הרבה יותר ארוכה דרושה על מנת ליצור השפעה אמיתית על הזיכרון.
עשרות מחקרים כבר הוכיחו את הקשר שבין שינה לזיכרון. המחקרים הצביעו על הוכחות אמיתיות לכך שיש קשר וודאי ומוכח בין המעגל הטבעי של שינה וערות לבין מערכת הזיכרון, ושהשינה היא חלק בלתי נפרד ממערכת הזיכרון.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת דאסלדורף רצו לבדוק מהי השינה הקצרה ביותר שעדיין תוכל להשפיע על הזיכרון. הם השתמשו בקבוצת סטודנטים שהתבקשו לזכור מספר מילים. לאחר מכן קיבלו הסטודנטים שעה הפסקה ורק לאחריה ניבחנו.
בשמך שעת ההפסקה הזו חלק מן הסטודנטים הורשו לישון, אבל רק למשך 6 דקות. בעוד שאר חברי הקבוצה הושארו ערים.
באופן מפתיע, בעודם ערים- הסטודנטים שהורשו לישון הצליחו הרבה יותר טוב במבחני הזיכרון.
תיאוריות שונות מציעות שתהליך הזיכרון מתרחש כאשר הגוף נמצא בשלבי השינה העמוקה, שלב שאינו מתחיל בדרך כלל אלא 20 דקות בערך לאחר השכיבה לישון.
למרות הכל, קבוצת המחקר שהונחתה על ידי ד"ר אולאף לאהי, טוענת שיכול להיות שהרגע שנרדמים בו יוצר פעולה כימית בראש הגורמת לתחילת התהליך של הזיכרון. תהליך זה ממשיך, על פי הדעה, לא משנה האם האדם התעורר בינתיים או המשיך לישון המוח שלו ממשיך לעבד את המידע.
"למיטב ידיעתנו, זה מבהיר בפעם הראשונה שאפיזודה קצרה מאוד וחולפת של "אולטרה שינה" מספקת את תחילת התהליך של הזיכרון", אמר ד"ר לאהי.
פרופסור ג'ים הורן, ממרכז החקר לשינה באוניברסיטת לוגבוראו, אמר שבעוד שהמחקר מאוד מעניין הוא היה מעדיף. הוא אמר שיש לו עוד ספקות לגבי המחקר ושהוא מוכן להוכחה שהתוצאות לא היו סתם עוד שיפור מיקרי בזיכרון.
"הרעיון שהזיכרון שלנו יכול להטעין את עצמו על העגלה בשש דקות קצרצרות של שינה- הוא רעיון חדשני ומהפכני, שעלינו להיזהר מאוד מפניה.
ישנה הוכחה שתהליך הזיכרון הראשוני הוא הרבה יותר מאשר שש דקות, אבל רק העתיד יוכל לגלות לנו מי מהצדדים צודק.