בג"ץ החליט לאשר את עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב. ברוב של שלושה מול שני שופטים נדחו העתירות לביטולה. על פי עסקת הטיעון צפוי לקצב מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף ש"ח לשתי מתלוננות.
חמשת השופטים בהרכב הם הנשיאה דורית בייניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס.
דעת-הרוב של המשנה-לנשיאה ריבלין והשופטים פרוקצ'יה וגרוניס היתה כי על-אף שנפלו פגמים באופן התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשה, יש לדחות את העתירות בהעדר עילה להתערב בשיקול-דעתו.
לגישתם של השופטים פרוקצ'יה וגרוניס, החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך את הסדר הטיעון עם קצב ביססה עצמה על טעמים ראייתיים; בהינתן שיקול הדעת הרחב הנתון ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה והריסון המתחייב בביקורת השיפוטית עקב כך, לא חרגה החלטתו ממתחם הסבירות ולא נמצאה עילה להתערבותו של בית-משפט זה. המשנה-לנשיאה ריבלין הצטרף בהסכמה לעקרונות שפורטו בפסק-דינה של הנשיאה, אולם סבר כי בנסיבות העניין לא הוכחה חוסר חוקיות בעריכת הסדר הטיעון.
דעת-המיעוט של הנשיאה ביניש והשופט לוי היתה כי יש ליתן בעניין זה צו מוחלט במובן זה שהסדר הטיעון יתבטל ועל היועץ המשפטי לממשלה לשוב ולשקול מחדש עמדתו בנוגע להעמדתו לדין של קצב בעניינן של המתלוננות א' ממשרד התיירות ול'. הנשיאה והשופט לוי סברו שניהם כי הסדר הטיעון שנערך עם קצב עומד בניגוד בולט לאינטרס הציבורי ומחייב את התערבותו של בית-משפט זה. בעוד שהשופט לוי סבר כי בנסיבות העניין לא היה מקום לעריכת כל הסדר טיעון בפרשה, גישתה של הנשיאה ביניש היתה כי נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורש העניין באופן עיצוב פרטיו של הסדר הטיעון הקונקרטי שנערך בין הצדדים.
אשר לעתירות שכוונו נגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להימנע מהגשת כתב-אישום בעניינה של המתלוננת א' מבית הנשיא- כל חברי ההרכב סברו כי יש לדחות את העתירות. הנשיאה ביניש והשופט לוי סברו בדעת-מיעוט כי על-אף דחיית העתירות, טוב יעשה היועץ המשפטי לממשלה אם ישקול מחדש עמדתו בעניין בהתאם לאמור בפסקי-דינם.
אשר ליתר העתירות שנגעו להתיישנות, לזכות הטיעון של המתלוננות ולסוגית הקלון- כל חברי ההרכב הסכימו כי בנסיבות העניין דין העתירות להידחות.
תגובות להחלטת בג"ץ:
התביעה בתיק משה קצב הביעה סיפוק מהחלטת בג"צ לאשר את עסקת הטיעון שהושגה עם קצב.
בהודעה מטעם התביעה נכתב, "אנו מביעים סיפוק מהחלטת בית המשפט לדחות את כל העתירות שהוגשו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה".
כידוע, העתירות עסקו בשלוש סוגיות מרכזיות: סגירת התיק נגד א' מבית הנשיא, פגיעה בזכויות נפגעי עבירה והסדר הטיעון. כעולה מפסק הדין, בשתי הסוגיות הראשונות העתירות נדחו פה-אחד, ובסוגיה השלישית העתירות נדחו ברוב דעות.
עוד נכתב בהודעה כי "פרשת קצב" עוררה הרבה טענות ואמוציות, ציבוריות ואישיות, ברובן ללא הצדקה. "בהיבט המשפטי, מדובר במקרה קשה ומורכב, בו כל אחת מחלופות ההכרעה בתיק כרוכה בדילמות ובקשיים לא מבוטלים".
"לאורך כל הדרך הדגשנו כי ההחלטה להגיע להסדר טיעון התקבלה על יסוד הערכה מקצועית וזהירה של חומר הראיות בתיק, שהיה גבולי ובעייתי. עם זאת, אף שהסדר הטיעון כולל עבירות קלות מהעבירות בהן נחשד הנשיא קצב, עדיין מדובר בעבירות מין חמורות, במהותן ובהתייחס למעמדו הציבורי הרם של מבצען. עמדה זו אושרה על-ידי בית המשפט. כן הודגש, כי הסדר הטיעון מאפשר להשיג את עיקר תכליות ההליך הפלילי בענין זה באופן וודאי ומיידי, היינו - הרשעה מיידית וודאית בעבירות מין, אף אם פחותות בחומרתן וכן בעבירת הטרדת עד, ענישה, התפטרות, קלון והוקעה והרחקה מהזירה הציבורית על כל הכרוך בכך", נכתב בהודעה.
בנוסף נכתב מטעם התביעה, "בחרנו בדרך שנראתה לנו כנכונה ביותר. אנו מאמינים שבחרנו נכון, ומביעים קורת-רוח מכך שבית המשפט אכן קיבל את עמדתנו".
"לעניין הקלון אנו נצטרך לשקול את עמדתנו", הדגיש עו"ד אמיר, "נאמרו דברים חמורים שפגעו בקצב ואנו נשקול את צעדינו. לאחר חודשים ארוכים של רמיסת כל זכות יסוד של הנשיא שהאשימו והרשיעו אותו".
עוד הוא הסביר, "חתמנו עסקה אך המציאות השתנתה, אנו נלמד את פסק הדין, ואם יש בו פגיעה בנשיא כמו הקלון אנו נשקול מחדש את עמדתנו".
"כשתקראו את פסק הדין תבינו שההתנהלות פה הייתה לקוייה. יש פה חוסר רצון להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז", אמרה עו"ד בראשי והוסיפה, "החלטתו שגוייה, לקוייה ומותירה את גופן של נשים הפקר. ראוי היה להתערב בהחלטה של עסקת טיעון כל כך שפלה".
"אישור העסקה רומס בגסות את "חוק זכויות נפגעי עבירה" -חוק הנותן מעמד מיוחד לנפגעות עבירות מין ומחייב להשאיר אותן בתמונה, לערב אותן ולקחת את סבלן בחשבון לכל אורך הדרך. למעשה, אישור העסקה פגע אנושות בחובה החוקית לתת זכות טיעון למתלוננות לפני הגעה לעסקת טיעון בעניינן".