ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, משאיר בידי הממשלה את הבחירה באיזו דרך לנקוט כדי להביא לשקט ביטחוני באזורו ולהפסיק את האיום הרקטי על תושבי המועצה שבראשותו. לדבריו "אנחנו עקביים באמירה שלא נגיד לממשלה מה עדיף, הפסקת אש או פעולה צבאית. אנחנו מתעקשים לייצר חזית אזרחית".



את החזית האזרחית הזו רואה שוסטר כיעד ציוני ראשון במעלה, ואת הירצחו של רוני יחיא הי"ד אתמול מגדיר שוסטר כ"חלק מהמחיר שמשלמים יהודים שחוזרים לארצם".



באשר לפתרון הראוי והאופן בו יש לנקוט מול הירי אומר שוסטר כי "אין לי שיקול מוסרי יותר מכל אחד אחר. מדובר בפגיעה בריבונות הישראלית, ולא באדם כזה או אחר. ממשלת ישראל היא היחידה שצריכה להחליט אם היא רוצה להפסיק את הירי על ידי מלחמה או על ידי מדינאות. אנחנו נותנים לממשלה חופש פעולה".



באשר למצב ולתחושות באזורו מדגיש שוסטר כי אמנם קיימת פגיעה כלכלית חמורה ואמנם סטודנטים צפויים לחשוש מלהגיע ללמוד ב'ספיר', אולם "זה מחזק את אחיזתנו במקום".



באשר לפעולות המחאה של תושבי שדרות אומר שוסטר כי הוא שותף להם מתוך עצם חייו המשותפים עימם. עם זאת הוא קובע כי למחאה יש שני אפיקים. האחד, הוצאת קיטור, כהגדרתו, "זה לגיטימי ומובן". עם זאת הוא מעדיף את האפיק השני של המחאה, האפיק השקט המתנהל מאחורי דלתותיהם של מקבלי ההחלטה. שם, לדבריו, מתנהל הלחץ לקבלת מיגון ולהענקת טיפול ראוי לתושבים.



שוסטר מוסיף רמזי ביקורת לעבר אופן המחאה והזעקות 'אי אפשר לחיות כך יותר' וכיוצא באלה. לדבריו זו בדיוק מטרת המחבלים, ואת זה אסור לתת להם. "כדי לעמוד מול הטרור צריך להתחבר לשאלת היסוד של מה אנחנו עושים כאן. אבי וסבי הגיעו לכאן כי יש לנו משהו גדול לעשות כאן וזה חיזוקו של הבית השלישי שנמצא תחת התקפות. כעת זו התורנות שלנו..."