החלק הארי של אוכלוסיית הגיל השלישי זקוקה לטיפולי שיניים הנערכים על ידי רופאים בעלי נסיון רב לטיפול בחולים בסיכון גבוה או עם השגחה רפואית מיוחדת. כיום ישנם מרכזים חדשניים לטיפולי שיניים הערוכים לטפל במתרפאים אלה, בצד מכשור מתקדם.
ד"ר ורד רייך, ד"ר לתקשורת בין אישית ומומחית לחרדה דנטאלית מהמרכז הרפואי 'שן עולם' מתל אביב מסבירה כי "בעבר הייתה לציבור המבוגר או לחולים במחלות כרוניות בעיה כאשר עמדו לפני טיפולי שיניים, בשל העדר מודעות לצרכים המיוחדים שהיו להם. רפואת השיניים התפתחה מאוד וכיום מבוצעים טיפולים חדשניים במכשור חדשני, ציוד והשתלות מתקדמות", אמרה.
ד"ר יונה ורבה, המנהלת הרפואית במרכז הרפואי 'שן עולם' מסבירה, כי מי שזקוק לטיפולי שיניים במרכז עם מחלקה לסיכון גבוה הם חולי סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, חולים עם בעיות קרישה, חולי כליות, אנשים אחרי אירוע מוחי, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות ומטופלים בתרופות. "יש מחלות הבאות לידי ביטוי לראשונה בחלל הפה והסימנים הללו עלולים להצביע על מחלות סיסטמיות כגון איידס, סוכרת, סרטן וכד'. לכן, רופא בעל ידע וניסיון יאבחן אותן מבעוד מועד", הוסיפה.
לדבריה, ישנם חולים עם בעיות קרישה הקשורות למחסור בפקטור מסוים, כגון תסמונת פון וילמברנד וחולי המופיליה רגילה, שצריכים השגחה מיוחדת ואף טיפול מקדים בטיפולי עקירה או טיפול חניכיים. לחולים המטופלים בתרופות מדללות דם כגון אספירין, קומדין, פלביקס וכד', יש חומרים מיוחדים המיועדים לעזור במניעת דימום נרחב בזמן טיפולי השיניים.
"חולים אונקולוגיים המטופלים בתרופות ממשפחת הביפוספטים לטיפול בסרטן, עלולים ללקות בנמק של עצמות הלסת, בעיקר לאחר טיפולי שיניים כגון עקירות ושתלים", מבהירה הרופאה. "לכן, חולים אלה צריכים לקבל טיפול שיניים מונע או משמר לפני הטיפול הכימי".
לדברי ד"ר רייך, על המתרפאים לוודא שהטיפולים הללו מבוצעים לא רק בידי רופאים מנוסים בתחום, אלא שכל מחלקה במרכז רפואי שבה גם חדרי ניתוח, קיבלה אישור ממשרד הבריאות לטיפול בהרדמה מלאה, וכי מועסקים בה מרדימים מן השורה הראשונה ובמקום ישנם אמצעים לטיפולי החייאה או חירום. "המחלקה צריכה להיות מגובה בתמיכה על ידי מערך חרום נרחב ומקצועי", הוסיפה.
"כיום, מתרפאים יבחרו להיות מטופלים במרכז רפואי בו קיימת מחלקה לטיפולי שיניים בהרדמה כללית וחולים בסיכון גבוה ולא יפנו למרפאות שיניים רגילות. בנוסף, יש לציין כי טיפולים בהרדמה כללית עשויים להיות מתאימים לאנשים הזקוקים לטיפול שיקומי נרחב ויכולים בטיפול אחד לחזור לאיכות חיים משופרת ללא כאבים, וכן הם מתאימים לאנשים עם מוגבלויות חריגות שאינם יכולים לשתף פעולה בטיפול שגרתי", הסבירה ד"ר רייך.
ד"ר רייך מסכמת, כי אוכלוסיית הגיל השלישי מורכבת בין היתר מאנשים שמצד אחד לוקים בבריאותם ומצד שני באנשים מבוגרים שאינם חולים במחלות הטעונות השגחה מיוחדת, אך הם חוששים מטיפולי שיניים מתוך סברה כי הגיל מונע מהם טיפול סביר וכי מסוכן לטפל בהם.
לדבריה, יש להתייחס לפחדים של אנשים בגיל הזה ולהעניק להם טיפול מתאים ומתקדם ותוך מתן טיפול נוגד חרדה בהתאם למצבם. "אנשים מבוגרים חייבים לדעת, כי הצוות הרפואי המיומן מסוגל להעניק גם להם טיפול וכי יוכלו לצאת ממרפאת השיניים עם חיוך רחב של שיניים בריאות ותקינות", סיימה.
טיפים: כיצד להכנס בחיוך למרפאת השיניים (וגם לצאת מחוייכים)
מי מפחד מרופא השיניים? לפי הערכה, כמיליון וחצי ישראלים סובלים מחרדה דנטאלית ובשל כך אינם פוקדים את מרפאת השיניים ומסתכנים בהזנחת שיניהם ובפגיעה משמעותית בבריאותם: שכן, מחלות חניכיים מכפילות הסיכון ללקות בהתקפי לב ואף למוות, מחישות הפלות, סוכרת ושבץ מוחי וכמובן – אובדן שיניים.
"אנשים רבים אינם מודעים לאפשרויות הרבות שמציעה להם רפואת השיניים בישראל", מסבירה ד"ר ורד רייך. "הם נאחזים באותו זיכרון של חוויה טראומטית שחוו פעם במרפאת השיניים ולא מרפים. למרכזים רפואיים בתחום בריאות הפה שמטפלים בחולים בסיכון גבוה, או חולים שסובלים מחרדה, יש כיום כלים רבים להקל על המטופל", אומרת ד"ר רייך.
בניגוד מוחלט למה שהכרנו כמרפאת שיניים בעבר, קיימים היום מרכזים רפואיים לטיפול בחולים בסיכון גבוה, או מטופלים הסובלים מחרדה דנטאלית. הם לא נראים, נשמעים או מריחים כמו מרפאה ותהליך הטיפול עצמו מותאם באופן אינדיבידואלי לכל מטופל, כדי לאפשר לו להתגבר על החרדה.
"חרדה דנטאלית היא קושי פתיר ובשום אופן אינה מהווה הצדקה להזנחת הבריאות וסיכון החיים", אומרת ד"ר רייך. לדבריה, ניתן במסגרת שיחת ההיכרות לאבחן את רמת החרדה ולהתוות את דרכי הטיפול ההולמים כל מקרה. דר' רייך מטעימה, כי חרדה דנטאלית עלולה להוביל לבריאות פה ירודה, להתרחקות מאנשים מתוך מבוכה, להערכה עצמית נמוכה ולתחושת אשמה.
ד"ר רייך מסבירה עוד, כי בחלק גדול מהמקרים, אותה חרדה דנטאלית - ממנה סובלים אנשים מבוגרים - התפתחה בגיל צעיר בגלל התייחסות לא מקצועית למצוקותיהם כילדים. "אנשים רבים יסבלו מכאבי שיניים נוראיים, יקחו תרופות שונות לשיכוך כאבים ויקוו שהבעיה תיפתר מעצמה ושלא יאלצו לשבת על כיסאו של רופא שיניים. טיפולי שיניים אינם נעימים לאיש, אך ישנו אחוז לא קטן באוכלוסיה שממש סובל מחרדה דנטאלית וללא טיפול נכון בבעיה, נוטה להזניח את בריאות שיניו בצורה מסוכנת. "הפה הוא אזור רגיש גם פיזית (עצבית) וגם פסיכולוגית. ה"חדירה" של אדם זר לאזור אינטימי, הפה, בשילוב תחושת חוסר האונים, כל אלה מרחיקים אנשים מטיפול שיניים ומביאים להזנחה בריאותית", היא מבהירה.
"חרדה דנטאלית יכולה לנבוע מניסיון טראומטי מביקור קודם, הרגשת חוסר השליטה שבטיפול, מבוכה ממצב הפה, פחד כללי מהלא נודע ועוד מגוון רחב של סיבות המעוררות את תחושת הפחד והמצוקה".
בשונה מפחד שמתמקד במשהו ברור ומוגדר, מסבירה ד"ר רייך, החרדה נובעת מסיבה שקשה להגדירה ואינה מבוססת בהכרח על מחשבה לוגית. יחד עם זאת, ישנם כמה וכמה דברים שניתן לעשות כדי למתן אותה חרדה. העצה: חפשו אחר רופא סבלני ונינוח שתחושו נוח ובטוח לשטוח בפניו את אשר מטריד אתכם. גלו מעורבות בטיפול על ידי הצגת שאלות שיכולות להפחית את החרדה מהלא נודע ואת תחושת חוסר האונים שלכם.
ד"ר רייך מנדבת את הטיפים המועילים לבחירת המרפאה והרופא המתאימים למטופלים:
חפשו אחר רופא שיניים טוב, נחמד, בעל יחס אדיב וסבלני שאוהב אנשים. זאת, על מנת לפתח אמון לרופא. רופא בעל יחס הומני המגלה התעניינות אמיתית וכנה במטופל, יכול לבנות יחס של אמון ושיתוף פעולה שהוא הכרחי להצלחת הטיפול.
1. תקשורת בין מטפל ומטופל היא אחד הממדים החשובים ביותר בהצלחת הטיפול. לדוגמא, ניתן ליצור מערכת של סימנים מוסכמים שיסייעו לרופא לדעת מתי להפסיק את פעולתו ולהתקדם על פי הקצב המתאים לך.
2. האווירה במרפאה צריכה להיות נעימה, רגועה ומקבלת.
3. הצגת שאלות לרופא עשויה להפחית את החרדה ואת תחושת חוסר האונים.
4. להיעזר בחבר או קרוב שיגיע אתך למרפאה.
5. ניתן להיעזר במומחה להתמודדות עם חרדה דנטלית שיאבחן את רמת החרדה שלכם ובאמצעות טיפול קצר, יקנה לך כלים ממוקדים להתרגעות (רגיעה שרירית, מחשבתית וכד').
6. חשוב שהפגישה הראשונה תהייה פגישת היכרות בלבד ולא לצורך טיפול.
כאשר מדובר בילדים, חשיבותו של טיפול תומך בחרדה לצד הטיפול הדנטלי גדולה במיוחד. בין הסיבות השכיחות לחרדה זו היא חוויה טראומטית בעת ביקור קודם אצל רופא שיניים, היחשפות לסיפורים מהורים או ילדים אחרים אודות טיפולי שיניים הכרוכים בכאב, או שהתלוו לטיפול שיניים של ההורים וראו את סבלם. לכן, יש חשיבות שמומחה לחרדה דנטלית ידריך גם את ההורים שלהם חלק חשוב מהלך הטיפול:
1. יש לקחת את הילד למפגש היכרות עם המרפאה והצוות.
2. על ההורים להימנע מהתערבות במהלך הטיפול.
3. על ההורים לא לשאול את הילד אחרי הטיפול אם הוא סבל מכאב.
4. על הרופא להימנע משימוש במילים מפחידות כמו מזרק אלא להיעזר בביטויים כגון: אנחנו נרדים את השן.
5. על ההורים לומר לילד שהוא הולך למרפאת שיניים ולא ל"הרגיע" אותו בביטויים שעשויים לעורר חרדה, כגון: זה לא יכאב, אין לך מה לפחד וכד'.