התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים, עמותת קולך, איגוד מרכזי סיוע, ויצו ונעמת הגישו לבג"ץ בקשה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב של 11 שופטים בפסק הדין שדחה ברב דעות עתירתם לביטול עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב. כמו כן מבקשות העותרות צו ביניים וזאת כדי לאפשר לבית המשפט לדון בבקשה לדיון נוסף מבלי שנקבעו בינתיים עובדות בשטח.
העותרות טוענות בבקשתן כי הסוגיה המשפטית העיקרית שהייתה במרכז המחלוקת שבין שופטי הרוב לשופטי המיעוט, והוכרעה על חודו של קול, נגעה לסבירות שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעריכת הסדרי טיעון, ובפרט בפירוש השאלה המרכזית והחדשה - מה היא ההגדרה שיש ליתן למונח "ליבת המעשים העבריינים" העולים מחומר הראיות, שעליה לא ניתן לוותר במסגרת גיבוש הסדר טיעון.
לפי ההלכה שנקבעה על דעת הרוב, גם במקום בו סבורה התביעה כי התקיים רף הראיות הנדרש להעמדה לדין של "סיכוי סביר להרשעה" אף בנוגע לעובדות האישום החמורות ביותר, יכולה התביעה, במסגרת עסקת טיעון, לוותר על הכללת העובדות החמורות. זאת, תמורת אישום פחות חמור, שאינו ממצה את מלוא חומרת העובדות, אם מידת הוודאות שבהרשעה באישום זה גבוה יותר.
חוק בתי המשפט קובע כי באם ההלכה שנפסקה בעליון סותרת הלכה קודמת של בית המשפט העליון או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש מקום לדיון נוסף. העותרות טוענות שתנאים אלו מתקיימים בהלכה שנפסקה בפסק דינו של בג"ץ במקרה זה. לטענתם ההלכה שנקבעה על דעת הרוב הינה חדשה משום שעל פי פסיקת בית המשפט העליון שקדמה להלכה, רף הראיות הנדרש להעמדה לדין פלילי הינו סיכוי סביר להרשעה.