"בזכות בג"צ יכולים תושבי עזה להתפנק ממלחמה חסרת הפסקות חשמל, וממלאי בלתי מוגבל של תרופות ומזון. בג"צ הפך לרמטכ"ל-העל של הצבא, ומטיל שלל מגבלות על הכוחות הלוחמים, ברוח אי אלו אמנות, חוקים וערכים אשר בינם לבין מצוקותיה של דמוקרטיה הנלחמת בארגון טרור פשיסטי אין דבר וחצי דבר", מאשים היום הד"ר אודי לבל, מרצה לפסיכולוגיה פוליטית במכללת ספיר.



במאמר ארוך הוא תוקף בחריפות את מעורבות היתר של בית המשפט העליון בהחלטות מבצעיות של הצבא, ובהטלת מגבלות רבות במלחמה בפלשתינאים.



לבל, המתמחה ביחס החברה הישראלית לנפילת חיילים ולשכול בכלל, אומר כי "תחשוב כל אם עברייה שבנה נשלח לסמטאות עזה, האם סגר טוטאלי, הפצצות מן האוויר והחשכה מוחלטת של אותה שכונה - לא היו מייתרים את סיכוני השוטטות הצה"לית שם. אם הפסקות חשמל כוללות, הפגזות לעבר מקורות ירי הקסאם, מצור כולל על הרצועה או יצירת רצועת ביטחון נקייה ממבנים ומקורות מסתור – האם יכלו כל אלו להכניע את עזה ולחסוך מבצע קרקעי? יתכן ולא. אבל אולי דווקא כן".



ד"ר לבל מדגיש כי גם לאחר מבצע חומת מגן "ידע שר הביטחון בן אליעזר לספר כי שיקולי המשפט הבינלאומי מנעו ממנו הפצצות מן האוויר, וסיכון מודע של חיי חיילינו". הוא מציין בציניות כי "במלחמת לבנון השנייה שמענו על שלל פעולות הפצצת מטוסים מן האוויר שבהוראת יועצים משפטיים הפכו לתקיפת מסוקים, שבהוראת פרקליטים יודעי המשפט הבינלאומי תורגמו לשליחת כוחות קרקע כירורגיים, שידעו לטפס לקומה השלישית ולאתר את המסדרון הרביעי מימין. וכל זאת כדי שלא לסכן חלילה מי מיושבי הבית שאינו שותף ללחימה. בסוף חלק מפעולות אלו, במסגרת סינדרומים שכאלו, נקלעו חיילי צה"ל למרחץ דמים".



לדברי לבל כשמתבצעת פעולה קרקעית במקום הפצצה מן האוויר, וזאת מתוך שיקולים של אי-פגיעה בחיי אזרחים פלשתינאים, הרי שחיילי צה"ל הנפגעים הם קורבנות המהפכה החוקתית של בית המשפט העליון.



הד"ר אודי לבל, מרצה לפסיכולוגיה פוליטית במרכז האוניברסיטאי אריאל ובמכללת ספיר, חיבר שורת ספרים ומאמרים בשימוש הפוליטי שנעשה בשכול בישראל, ע"י רשויות המדינה וע"י המשפחות השכולות.