ד"ר יובל ארנון אוחנה, מומחה לסוגיות ערביות במרכז האוניברסיטאי באריאל, קובע כי המענה לקסאם צריך לבוא בדמות הכרעות קרקעיות כהקמת שכונות בשדרות ואף בהשבת גוש קטיף לקדמותו.
לדברי ד"ר אוחנה יש לשנות את אופי המאבק מול הטרור הפלשתיני, "לשנות את כללי המשחק ולנקוט בשיטות אחרות לחלוטין", כלשונו.
ד"ר אוחנה מנמק את עמדתו בקביעה שביצירת מאזן של לחץ צבאי לא תוכל ישראל להכריע את החמאס שכן גם ניצחון ישראלי בזירת הקרב מנוצל על ידי ההסברה הפלשתינית כמנוף ללחץ בינלאומי על ישראל, ומשמעותו בפועל היא אנטי ישראלית.
לנוכח זאת סבור אוחנה כי יש לערער את יציבות המאבק הפלשתיני על ידי פעולה מקורית ובלתי צפויה. "לדוגמא אם ישראל תאמר שיצאנו מרצועת עזה עד הגרגר האחרון וקיווינו שנוביל לשקט. אתם לא מחזיקים בפיקדון הזה ולכן אנחנו מקימים מחדש את גוש קטיף".
לדבריו יש להפנים כי הדבר החשוב ביותר מבחינת הצד הערבי הוא האדמה ופגיעה באדמה תהווה מבחינתו קלף מנצח. לנוכח זאת הקמה מחודשת של גוש קטיף ברצועת עזה תבהיר לחמאס ולרש"פ כי לטרור יש מחיר כואב ביותר מבחינתם.
עוד אומר ד"ר אוחנה כי "לו אני מנהל את המצב אני מקים שכונה חדשה בשדרות. אומר להם שאם הם יורים עלינו אני מקים שכונה חדשה".
"לא כתוב בשום מקום שאם יצאנו מאדמה מסוימת בארץ ישראל היא הפכה להיות לאדמה ערבית לעד", קובע אוחנה ומדגיש את היכולת הערכית והביטחונית להשיב ריבונות ישראלית לרצועת עזה.
בהתייחסו לקשר בין ערביי יהודה ושומרון לבין ערביי עזה מציין אוחנה כי ערביי יו"ש התנשאו מאז ומעולם על ערביי הרצועה והתייחסו אליהם כאל נחותים. "כשהיו המעברים פתוחים התייחסו תושבי יו"ש לתושבי עזה בניכור. בשכונה מעורבת בקלקיליה המשפחות העזתיות מנותקות מהשאר, מנוכרות, חצי מנודות, לא מתחתנים איתם". לדבריו הסיבה היא היות החמולות ביו"ש חמולות שורשיות וותיקות, בעוד "החמולות העזתיות מורכבות ממצרים, מסודאנים, משפחות מפוררות ומוחלשות על ידי הפליטים שהגיעו לשם".
עם זאת הוא מציין וקובע כי למרות הכול ערביי יו"ש שומרים על תחושת האחדות בין הפלגים כעם אחד. "ככה זה המזרח התיכון. הוא מלא פרדוקסים".
