הנזקים למפעלים בשדרות ועוטף עזה הולכים וגדלים. מאז תחילת הקסאמים נגרמו למפעל הולנדיה בשדרות, נזקים ישירים ועקיפים של כעשרה מיליון ש"ח. עיקר הנזק נגרם בשנה האחרונה. כך מסר להתאחדות התעשיינים אבי ברססט, מנכ"ל הולנדיה.
לדבריו, בחודשים האחרונים נטשו את המפעל יותר מ-50% מהעובדים הקבועים.
ברססט מסר להתאחדות התעשיינים, כי התחיל לחפש למפעל מקום חלופי מעבר לטווח הקסאמים. כשבדק אפשרות זו, 50% מהעובדים היו נגד המעבר. לאחרונה הודיעו לו 90% מהעובדים כי יעברו איתו לאן שהמפעל יעבור.
עוד ציין כי מאז תחילת הפעולה הקרקעית בעזה, הוא מוכן לשקול בחיוב להמשיך ולהישאר בשדרות.
הוא הוסיף, כי היום יוצאת לספרד מכולה חצי ריקה, שכן בשל הקסאמים המפעל לא הצליח לעמוד בהתחייבותו ללקוח. בנוסף יש לו הזמנה לרוסיה שנדחתה בשבוע, בשל העובדה שהמפעל לא מצליח לעמוד בייצור.
הוא גילה, כי נציג של אחת מחברות האשראי שסולקת את כרטיסי האשראי, ביטל את הגעתו למפעל. אך לאחר שברססט איים כי יפסיק לעבוד עם חברה זו, החליט מנכ"ל אותה חברת אשראי להגיע אישית למפעל בשדרות.
הדס רייס, מנכ"לית נהרה תעשיות מסרה להתאחדות התעשיינים כי הנזקים הישירים והעקיפים המצטברים למפעל מירי הקאסמים כבר הגיעו לכ-1.8 מיליוני שקלים וכי כ-20% מהעובדים (7 אנשים) נטשו את המפעל.
היא הוסיפה, כי הבעייה העיקרית של החברה, היא הקושי לעמוד במועדי האספקה. לדבריה, אינה יכולה בעת קבלת ההזמנה לדעת אם תוכל לעמוד במועד הספקתה.
רייס ציינה, כי מי שצריך עזרה הם בעיקר העובדים, הנמצאים במתח רב ואשר למחצית מהם אין בתים מוגנים.
יצויין, כי מפעל נהרה מייצר חוטי תפירה לייצוא ומעסיק כיום כ-35 עובדים.
תעשיינים באזור התעשייה הדרומי של אשקלון מסרו כי הם מודאגים וחוששים בשל העדר מערכת כריזה מסודרת באזור זה. לדברי מור שפירא שמגר, מנכ"לית פח תעש, כל הטיפול בנושא זה מתנהל בעצלתיים כאילו שהסכנה אינה מוחשית.
יורם ירושלמי, מנכ"ל מיגדלי קרור ירושלמי אמר כי במפעל חסר מיגון וכי הוא מצפה ממערכת הביטחון שתפעל במהירות להציב מיגונית במפעל.
לדברי שמגר שפירא וירושלמי קיימת סכנה לבעיית נזילות, שכן מחירי הביטוח מתייקרים ומחירי הקרקעות לצורכי ביטחונות לבנקים צונחים בעשרות אחוזים. דבר זה מקשה על הפעילות השוטפת.
לדבריו, בחודשים האחרונים נטשו את המפעל יותר מ-50% מהעובדים הקבועים.
ברססט מסר להתאחדות התעשיינים, כי התחיל לחפש למפעל מקום חלופי מעבר לטווח הקסאמים. כשבדק אפשרות זו, 50% מהעובדים היו נגד המעבר. לאחרונה הודיעו לו 90% מהעובדים כי יעברו איתו לאן שהמפעל יעבור.
עוד ציין כי מאז תחילת הפעולה הקרקעית בעזה, הוא מוכן לשקול בחיוב להמשיך ולהישאר בשדרות.
הוא הוסיף, כי היום יוצאת לספרד מכולה חצי ריקה, שכן בשל הקסאמים המפעל לא הצליח לעמוד בהתחייבותו ללקוח. בנוסף יש לו הזמנה לרוסיה שנדחתה בשבוע, בשל העובדה שהמפעל לא מצליח לעמוד בייצור.
הוא גילה, כי נציג של אחת מחברות האשראי שסולקת את כרטיסי האשראי, ביטל את הגעתו למפעל. אך לאחר שברססט איים כי יפסיק לעבוד עם חברה זו, החליט מנכ"ל אותה חברת אשראי להגיע אישית למפעל בשדרות.
הדס רייס, מנכ"לית נהרה תעשיות מסרה להתאחדות התעשיינים כי הנזקים הישירים והעקיפים המצטברים למפעל מירי הקאסמים כבר הגיעו לכ-1.8 מיליוני שקלים וכי כ-20% מהעובדים (7 אנשים) נטשו את המפעל.
היא הוסיפה, כי הבעייה העיקרית של החברה, היא הקושי לעמוד במועדי האספקה. לדבריה, אינה יכולה בעת קבלת ההזמנה לדעת אם תוכל לעמוד במועד הספקתה.
רייס ציינה, כי מי שצריך עזרה הם בעיקר העובדים, הנמצאים במתח רב ואשר למחצית מהם אין בתים מוגנים.
יצויין, כי מפעל נהרה מייצר חוטי תפירה לייצוא ומעסיק כיום כ-35 עובדים.
תעשיינים באזור התעשייה הדרומי של אשקלון מסרו כי הם מודאגים וחוששים בשל העדר מערכת כריזה מסודרת באזור זה. לדברי מור שפירא שמגר, מנכ"לית פח תעש, כל הטיפול בנושא זה מתנהל בעצלתיים כאילו שהסכנה אינה מוחשית.
יורם ירושלמי, מנכ"ל מיגדלי קרור ירושלמי אמר כי במפעל חסר מיגון וכי הוא מצפה ממערכת הביטחון שתפעל במהירות להציב מיגונית במפעל.
לדברי שמגר שפירא וירושלמי קיימת סכנה לבעיית נזילות, שכן מחירי הביטוח מתייקרים ומחירי הקרקעות לצורכי ביטחונות לבנקים צונחים בעשרות אחוזים. דבר זה מקשה על הפעילות השוטפת.