"האם המחוייבות שלי, כשר-הביטחון, לביטחון תושבי בית-חנון, גדולה מהמחוייבות שלי לביטחון תושבי שדרות"? - את השאלה הזו היפנה אתמול שר הביטחון אהוד ברק לחבורת המשפטנים שהתכנסה בלשכתו בכנסת, שביקשה לבחון את האפשרות החוקי לירי ארטילרי מיידי לעבר מקורות ירי פלשתיני.



זה היה דיון "חצי פילוסופי חצי משפטי" – כפי שהגדיר זאת בכיר ביטחוני. דיון שעיקרו חשיבה, לא קבלת החלטות. השתתפו בו שר הביטחון ברק וסגנו מתן וילנאי, השר עמי איילון, הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל אביחי מנדנבליט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שי ניצן, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון אחז בן-ארי, ועוד.



בפניהם הוצגה האופציה הבאה: הפלשתינים יורים רקטות, צה"ל מפזר כרוזים הקוראים לאוכלוסיה לעזוב מיד את איזור הירי. האם במקרה כזה מותר לתותחנים לירות? ומה בדבר ירי מיידי? ומה עם שאלת ה"מידתיות?"



בסופו של דיון הוחלט כי חבורת המשפטנים – מנדנבליט, ניצן ובן-ארי – תגבש בתוך מספר ימים חוות דעת משפטית, שתסביר את האסור והמותר בשני עניינים: תהליך מדורג ומתואם של אזרחים מאזורי לחימה, באמצעות שימוש בכרוזים ואזהרות, ותגובה מיידית של ירי ארטילרי לעבר מקורות ירי הרקטות. חוות הדעת תינתן ככל הנראה עד תחילת השבוע הבא.



הדיון היה ארוך וברק, לפי דברי משתתפים בדיון, לא עשה חיים קלים למשפטנים. כשהללו דיברו על "מידתיות" שאל אותם: "אם לא נגיב והרקטה תפגע באזרחים ישראלים, האם זה יהיה פחות 'מידתי'"? וכשדנו בריבוי הנפגעים הפלשתינים שאל ברק: נניח שלא נגיב בירי, ירי הרקטות יגבר, צה"ל ייאלץ להיכנס לרצועה ואז ייהרגו יותר פלשתינים, האם עדיף שימותו יותר פלשתינים "על פי הדין", מאשר שימותו פחות פלשתינים בסתירה לחוק הבינלאומי? אנשי הביטחון ציינו בדיון כי בימים האחרונים גוברת התופעה של ירי רקטות מתוך השטח הבנוי, ומיד אחר-כך העלאת ילדים על גגות הבתים באיזור הירי, כדי למנוע תגובה ישראלית.