הצעת חוק שהגיש היום ח"כ משה כחלון מסדירה את הטיפול בספים ללא דורש, על-פי ההצעה כל הגופים הפיננסיים יהיו חייבים לדווח ליחידה שתוקם באגף הממונה על שוק ההון על חשבונות שבעליהם שכחו על קיומם, על כספים שבעליהם לא אותרו או אף נפטרו, ועל כל הנכסים הכספיים שמוגדרים כאבודים מסיבות כאלה או אחרות.
"היקף הכספים ללא דורש עומד היום על מיליארדי שקלים ויש למצוא דרך שהכספים האלו יוחזרו לבעליהם או לבני משפחתם. האגף שיוקם יהיה חייב, על-פי ההצעה, לערוך מאגר מידע לאומי, זמין לכולם", אומר ח"כ משה כחלון
במדינת ישראל אין נתונים מדויקים על כמות הכספים ללא דורש ועל היקפם, אך ההערכה הינה שמדובר במיליארדי שקלים.
על-פי ההגדרה מדובר בנכסים הכספיים אשר בעליהם שכחו או שאינם מודעים לקיומם, כספים שאבדו מסיבות שונות, שבעליהם לא אותרו או שזהותם אינה ידועה.
לעיתים מדובר בבן משפחה אשר החזיק בכספים אך, לאחר פטירתו אין לבני משפחתו כל מידע בעניין פרטי החשבונות ודרך לאתרם. יתכן גם לקוח אשר החזיק בחשבונות אך לא התיר אחריו יורשים ולא רשם צוואה ויכולות להיות גם הרבה מאוד סיבות אחרות.
למרות ההנחיה של משרד האוצר על טיפול בכספים ללא דורש, על-פי המידה ישנם מקרים רבים בהם המוסדות הפיננסים לא עושים כל מאמץ על-מנת לדווח לבעלי הנכסים או ליורשיהם על הימצאותם של כספים, ובכך מתקבלות לעיתים טענות קשות כנגד מוסדות שעל-פי החשד משתמשים בכספים שנשכחו לצרכים מסחריים.
הנכסים הכספיים האלה עשויים להיות כספים שהופרשו לקרנות פנסיה, לקופות גמל, לקרנות השתלמות לפוליסות ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכדומה. חשבונות רדומים (ללא תנועות) בבנקים, תוכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, דיבידנדים, מניות ודמי פיקדון ששולמו לבתי-משפט או לחברות פרטיות למיניהן.
על-פי מחקרים שהוכנו בשנים האחרונות, השווי הכספי של סכום הכספים ללא דורש בישראל מגיע לכ-15 מיליארד שקלים, 3% מסה"כ הנכסים הכספיים. כך, לכל משק בית בישראל יש בממוצע 8,000 שקלים שמעולם לא נדרשו.
הצעת החוק באה למצוא פיתרון לסוגיה הזו ולקבוע שכל הגופים הפיננסים בישראל יהיו חייבים, על-פי חוק, לעדכן באופן שוטף ורציף את הגוף שיוקם באגף הממונה על שוק ההון אשר יהיה אחראי לרישומם של הכספים ללא דורש באמצעות עריכת מאגר מידע לאומי, זמין לכולם.
כיום אין בישראל מאגר מידע מרכזי, כפי שקיים במדינות בעולם, שבו רשומים נכסים ללא דורש. מאגר כזה יכול לסייע רבות לציבור הרחב לערוך חיפוש, ולמצוא אף כספים שנשכחו מזמן.
"היקף הכספים ללא דורש עומד היום על מיליארדי שקלים ויש למצוא דרך שהכספים האלו יוחזרו לבעליהם או לבני משפחתם. האגף שיוקם יהיה חייב, על-פי ההצעה, לערוך מאגר מידע לאומי, זמין לכולם", אומר ח"כ משה כחלון
במדינת ישראל אין נתונים מדויקים על כמות הכספים ללא דורש ועל היקפם, אך ההערכה הינה שמדובר במיליארדי שקלים.
על-פי ההגדרה מדובר בנכסים הכספיים אשר בעליהם שכחו או שאינם מודעים לקיומם, כספים שאבדו מסיבות שונות, שבעליהם לא אותרו או שזהותם אינה ידועה.
לעיתים מדובר בבן משפחה אשר החזיק בכספים אך, לאחר פטירתו אין לבני משפחתו כל מידע בעניין פרטי החשבונות ודרך לאתרם. יתכן גם לקוח אשר החזיק בחשבונות אך לא התיר אחריו יורשים ולא רשם צוואה ויכולות להיות גם הרבה מאוד סיבות אחרות.
למרות ההנחיה של משרד האוצר על טיפול בכספים ללא דורש, על-פי המידה ישנם מקרים רבים בהם המוסדות הפיננסים לא עושים כל מאמץ על-מנת לדווח לבעלי הנכסים או ליורשיהם על הימצאותם של כספים, ובכך מתקבלות לעיתים טענות קשות כנגד מוסדות שעל-פי החשד משתמשים בכספים שנשכחו לצרכים מסחריים.
הנכסים הכספיים האלה עשויים להיות כספים שהופרשו לקרנות פנסיה, לקופות גמל, לקרנות השתלמות לפוליסות ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וכדומה. חשבונות רדומים (ללא תנועות) בבנקים, תוכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, דיבידנדים, מניות ודמי פיקדון ששולמו לבתי-משפט או לחברות פרטיות למיניהן.
על-פי מחקרים שהוכנו בשנים האחרונות, השווי הכספי של סכום הכספים ללא דורש בישראל מגיע לכ-15 מיליארד שקלים, 3% מסה"כ הנכסים הכספיים. כך, לכל משק בית בישראל יש בממוצע 8,000 שקלים שמעולם לא נדרשו.
הצעת החוק באה למצוא פיתרון לסוגיה הזו ולקבוע שכל הגופים הפיננסים בישראל יהיו חייבים, על-פי חוק, לעדכן באופן שוטף ורציף את הגוף שיוקם באגף הממונה על שוק ההון אשר יהיה אחראי לרישומם של הכספים ללא דורש באמצעות עריכת מאגר מידע לאומי, זמין לכולם.
כיום אין בישראל מאגר מידע מרכזי, כפי שקיים במדינות בעולם, שבו רשומים נכסים ללא דורש. מאגר כזה יכול לסייע רבות לציבור הרחב לערוך חיפוש, ולמצוא אף כספים שנשכחו מזמן.