דו"ח מיוחד של לשכת ערכי הדין מציג את תנאי הכליאה במספר בתי סוהר ברחבי הארץ. הדו"ח מציג בין השאר שיחות שקיימו עורכיו עם מנהיג הטרור מרואן ברגותי המרצה עונש של חמישה מאסרי עולם על חלקו בחמישה מעשי רצח, וכן שיחה עם רוצח בני משפחת הרן, המחבל סמיר קונטאר.
ברגותי מצויין בדו"ח כקובל על כך שלאסירים ביטחוניים אין טלפון. ברגותי דורש לאפשר טלפון ציבורי כמו לשאר האסירים. הדו"ח אינו מזכיר את השימוש שעשו מחבלים כלואים במכשיר הטלפון כדי להעביר הנחיות לביצוע פיגועים מחוץ לתאי הכלא וכדי לנהל בפועל את ארוגני הטרור הממשיכים לתפקד בהתאם. בדו"ח נכתב רק כי ברמת העיקרון, ברור לברגותי כי אם אסיר מתויג כ'מסוכן' אזי, לא יאפשרו לו אסיר להתקשר. אך עם זאת נקבע בדו"ח כי "מאידך, אין למנוע זכות זו מאסירים במסגרת עונש קולקטיבי. מניעה גורפת מכל האסירים הביטחוניים לייצור קשר טלפוני עם בני משפחותיהם שמחוץ לכלא מהווה עונש קולקטיבי חמור, שאינו יאה למדינת ישראל אף שמדובר, בבעיה ביטחונית".
יצוין כי הנהלת בית הסוהר מאשרת שיחות טלפוניות למחבלים כלואים במקרים המוגדרים כהומאניטאריים כמו נישואין ומוות. גם ברגותי עצמו דיווח על פרט זה.
בדו"ח מופיעים גם דבריו של סמיר קונטאר הקובל על כך שמחבלים כלואים מרצועת עזה מקבלים ביקור של פעם בחודש מנציג הצלב האדום, וכי מערכת המשפט והצבא מקשים על בני משפחה המתגוררים בעזה להיכנס כמבקרים דרך מעברי הגבול. לדבריו, אסירים תושבי עזה לא קיבלו מאז חודש יוני 2007 (מעת עליית החמאס) ביקורי משפחה.
יצוין כי מנהיגות המחבלים הכלואים פנו לנציב שירות בתי הסוהר על מנת שיאשר מטעמים הומניטאריים מעברם של משפחות אסירים דרך הצלב האדום ובאחריותו, אולם, הנציב השיב שהוא עושה מאמץ לסייע אך הדבר אינו תלוי בו אלא, בגורמים אחרים.
קונטאר מצוטט בדו"ח לשכת עורכי הדין כמספר שכי כיום הצלב האדום מעביר לאסירים ביטחוניים מכתבים ובגדים ממשפחותיהם בעזה.
לעיבוד הדו"ח רואיין גם יגאל עמיר השוהה באגף ההפרדות. עמיר התלונן שהנהלת הכלא דורשת ממנו שיוציא ספרים מתאו מהטעם שהוא מחזיק בתאו יותר מעשרים הספרים המותרים לכל אסיר. לדבריו, הוא מחזיק 27 ספרי קודש, משום שכיהודי מאמין ועל רקע בידודו הוא רוצה לבנות בית כנסת קטן/כולל בתוך תאו, ולשם כך נדרשים לו ספרי קודש רבים נוספים. עמיר מספר, כי מזה 12 שנים שהוא נמצא בהפרדה. השב"ס מאפשר לו קבלת ביקורים פעם בשבועיים + התייחדות + ביקור פתוח עם התינוק. הוא מתלונן גם על כך שנותנים לו רק שעה אחת לשוחח בטלפון למרות שלמיטב הבנתו מגיעות לו שעתיים של שיחה טלפונית בכל יום.
יצויין כי הדו"ח מסכם ביקורים בבתי הסוהר השונים וקובע כי בבתי הסוהר 'הדרים' ו'רימונים' תנאי המאסר ראויים וסבירים, בעוד ש"התנאים בכלא ה'שרון', אגף אסירות ביטחוניות וקטינים נמצאו בלתי ראויים וזה עוד בלשון המעטה". הדו"ח מציין עם זאת כי נעשים מאמצים לשיפור תנאים אלו ואף נבנה אגף חדש לרווחתם של אסירים שפוטים, ואולם "עדיין התמונה הכללית נותרת בעינה".
עוד צויין בדו"ח כי "מבנה בית סוהר "השרון" ישן, ומספר האגפים שבו אינו מותאם לייעודו, באגף האסירים הביטחוניים (נשים וקטינים) ישנם ליקויים רבים בתחזוקת המבנה, ובכלל זה טיח הנופל מהקירות, נזילות מים, קיימת בעיה של מזיקים באגפים שונים ושלטונות הכלא מנסים לטענתם, למצוא פתרון לבעיה. לרווחתם (כמו גם כבודם כבני אנוש) של האסירים במקום יש צורך בשיפוץ מיידי של האגפים הישנים. באגף הביקורים לביטחוניים קיימות מחיצות, חדר הביקורים גדוש, ומקשה על מהלך הביקור וניהול שיחה תקין. בנוסף, באגף ההפרדות בבית הסוהר, בו מצויים אסירים בהפרדה ארצית ומקומית, אין בתאים אוורור מספק ויש תחושת מחנק, ובחלק ניכר מהתאים לא מתאפשרת כניסת אויר. בתאי המתנה אין פתח אוורור. התאים חשוכים ותאי הקירות מתקלפים. באגף נשים ביטחוניות דתיות קיימת בעיית חלונות ואין מעבר של אור שמש לתאי עצורות. בנוסף, חרף הדברות חוזרות ונשנות שנערכות על ידי השב"ס 3 פעמים בשנה (הדברה אחרונה בדצמבר 07') ולמרות שגם מציידים אותן במרססים ידניים בכל תא יש בעיית ג'וקים שאיננה נפתרת".
מהדו"ח עולה עוד כי בית סוהר רימונים הוא חדש יחסית, בן 4 שנים בלבד, ובו ישנם חדרים מרווחים המיועדים למפגש 'עו"ד-לקוח'. האסירים זוכים לתנאים משופרים בהשוואה לבתי כלא אחרים, תאי הכלא מוארים מסודרים, נקיים ומאווררים היטב.
ברגותי מצויין בדו"ח כקובל על כך שלאסירים ביטחוניים אין טלפון. ברגותי דורש לאפשר טלפון ציבורי כמו לשאר האסירים. הדו"ח אינו מזכיר את השימוש שעשו מחבלים כלואים במכשיר הטלפון כדי להעביר הנחיות לביצוע פיגועים מחוץ לתאי הכלא וכדי לנהל בפועל את ארוגני הטרור הממשיכים לתפקד בהתאם. בדו"ח נכתב רק כי ברמת העיקרון, ברור לברגותי כי אם אסיר מתויג כ'מסוכן' אזי, לא יאפשרו לו אסיר להתקשר. אך עם זאת נקבע בדו"ח כי "מאידך, אין למנוע זכות זו מאסירים במסגרת עונש קולקטיבי. מניעה גורפת מכל האסירים הביטחוניים לייצור קשר טלפוני עם בני משפחותיהם שמחוץ לכלא מהווה עונש קולקטיבי חמור, שאינו יאה למדינת ישראל אף שמדובר, בבעיה ביטחונית".
יצוין כי הנהלת בית הסוהר מאשרת שיחות טלפוניות למחבלים כלואים במקרים המוגדרים כהומאניטאריים כמו נישואין ומוות. גם ברגותי עצמו דיווח על פרט זה.
בדו"ח מופיעים גם דבריו של סמיר קונטאר הקובל על כך שמחבלים כלואים מרצועת עזה מקבלים ביקור של פעם בחודש מנציג הצלב האדום, וכי מערכת המשפט והצבא מקשים על בני משפחה המתגוררים בעזה להיכנס כמבקרים דרך מעברי הגבול. לדבריו, אסירים תושבי עזה לא קיבלו מאז חודש יוני 2007 (מעת עליית החמאס) ביקורי משפחה.
יצוין כי מנהיגות המחבלים הכלואים פנו לנציב שירות בתי הסוהר על מנת שיאשר מטעמים הומניטאריים מעברם של משפחות אסירים דרך הצלב האדום ובאחריותו, אולם, הנציב השיב שהוא עושה מאמץ לסייע אך הדבר אינו תלוי בו אלא, בגורמים אחרים.
קונטאר מצוטט בדו"ח לשכת עורכי הדין כמספר שכי כיום הצלב האדום מעביר לאסירים ביטחוניים מכתבים ובגדים ממשפחותיהם בעזה.
לעיבוד הדו"ח רואיין גם יגאל עמיר השוהה באגף ההפרדות. עמיר התלונן שהנהלת הכלא דורשת ממנו שיוציא ספרים מתאו מהטעם שהוא מחזיק בתאו יותר מעשרים הספרים המותרים לכל אסיר. לדבריו, הוא מחזיק 27 ספרי קודש, משום שכיהודי מאמין ועל רקע בידודו הוא רוצה לבנות בית כנסת קטן/כולל בתוך תאו, ולשם כך נדרשים לו ספרי קודש רבים נוספים. עמיר מספר, כי מזה 12 שנים שהוא נמצא בהפרדה. השב"ס מאפשר לו קבלת ביקורים פעם בשבועיים + התייחדות + ביקור פתוח עם התינוק. הוא מתלונן גם על כך שנותנים לו רק שעה אחת לשוחח בטלפון למרות שלמיטב הבנתו מגיעות לו שעתיים של שיחה טלפונית בכל יום.
יצויין כי הדו"ח מסכם ביקורים בבתי הסוהר השונים וקובע כי בבתי הסוהר 'הדרים' ו'רימונים' תנאי המאסר ראויים וסבירים, בעוד ש"התנאים בכלא ה'שרון', אגף אסירות ביטחוניות וקטינים נמצאו בלתי ראויים וזה עוד בלשון המעטה". הדו"ח מציין עם זאת כי נעשים מאמצים לשיפור תנאים אלו ואף נבנה אגף חדש לרווחתם של אסירים שפוטים, ואולם "עדיין התמונה הכללית נותרת בעינה".
עוד צויין בדו"ח כי "מבנה בית סוהר "השרון" ישן, ומספר האגפים שבו אינו מותאם לייעודו, באגף האסירים הביטחוניים (נשים וקטינים) ישנם ליקויים רבים בתחזוקת המבנה, ובכלל זה טיח הנופל מהקירות, נזילות מים, קיימת בעיה של מזיקים באגפים שונים ושלטונות הכלא מנסים לטענתם, למצוא פתרון לבעיה. לרווחתם (כמו גם כבודם כבני אנוש) של האסירים במקום יש צורך בשיפוץ מיידי של האגפים הישנים. באגף הביקורים לביטחוניים קיימות מחיצות, חדר הביקורים גדוש, ומקשה על מהלך הביקור וניהול שיחה תקין. בנוסף, באגף ההפרדות בבית הסוהר, בו מצויים אסירים בהפרדה ארצית ומקומית, אין בתאים אוורור מספק ויש תחושת מחנק, ובחלק ניכר מהתאים לא מתאפשרת כניסת אויר. בתאי המתנה אין פתח אוורור. התאים חשוכים ותאי הקירות מתקלפים. באגף נשים ביטחוניות דתיות קיימת בעיית חלונות ואין מעבר של אור שמש לתאי עצורות. בנוסף, חרף הדברות חוזרות ונשנות שנערכות על ידי השב"ס 3 פעמים בשנה (הדברה אחרונה בדצמבר 07') ולמרות שגם מציידים אותן במרססים ידניים בכל תא יש בעיית ג'וקים שאיננה נפתרת".
מהדו"ח עולה עוד כי בית סוהר רימונים הוא חדש יחסית, בן 4 שנים בלבד, ובו ישנם חדרים מרווחים המיועדים למפגש 'עו"ד-לקוח'. האסירים זוכים לתנאים משופרים בהשוואה לבתי כלא אחרים, תאי הכלא מוארים מסודרים, נקיים ומאווררים היטב.