האם ערביי ישראל והרש"פ עומדים בפני פתיחה באינתיפאדה שניה? שניים עסקו בשאלה זו ביומן ערוץ 7 - ד"ר יצחק רייטר, איש האוניברסיטה העברית, שכיהן בעבר כסגן יועץ ראש הממשלה מנחם בגין, והמזרחן ד"ר דוד בוקעי איש אוניברסיטת חיפה.
ד"ר רייטר סבור כי אינתיפאדה שלישית לא תיפתח כיוון שהשנייה עוד טרם הסתיימה, וכיוון שמבחינת הפלשתינים המומנטום הטמון במונח 'אינתיפאדת אל אקצה' הוא מומנטום המסוגל למשוך אליו מגוייסים. "הם לא ימהרו לוותר על שם כזה לטובת אינתיפאדה שלישית".
להערכתו של לייטר משרד הביטחון ערוך לגל אלימות מחודש ובידיו תכניות מגירה למצב שכזה, "אבל השאלה היא לא ביטחונית. כמי שעוקב אחרי השיח הפלשתיני, אני רואה שיש נטייה גוברת אצל גורמים בפתח' להפסיק את השיחות שהחלו בעקבות אנאפוליס ולהכריז על אינתיפאדה בעצימות נמוכה. לא נשק חם אלא הפגנות וצעדות. הם מעריכים שכך יזכו בנקודות בדעת הקהל העולמית".
לטעמו של ד"ר רייטר ההתמודדות עם מציאות כזו אמורה להיות משולבת, "יד אחת תקיפה מול כל צורת אלימות ויד שנייה מציעה הצעה מדינית". רייטר סבור גם הוא כי האינתיפאדות הקודמות החלו כשלא היה לפלשתינים מה להפסיד. כיוון שכך "המדינה צריכה להתקדם יותר בהליך המדיני ולהציע להם משהו שיוכל להרגיע ולהפחית את המוטיבציה להתקוממות".
באשר לערביי ישראל רייטר אינו סבור כי יש להם אינטרס ורצון להתקוממות, אם כי כיום, יותר מבעבר, קיימת התארגנות אסרטיבית יותר להתקוממות לקראת קידום שחרור. גם כאן סבור רייטר כי על הממשלה להעניק למגזר זה סדרת מהלכים שיעקרו את המוטיבציה להתקוממות. לדבריו יש להעניק לערביי ישראל ייצוג הולם, שיתוף ושיוויון כפי שהובטחו בהכרזת העצמאות. בכך להערכתו יהיה כדי להפחית את השאיפה למאבק בממסד הישראלי.
לעומת דבריו אלה של רייטר מציג ד"ר דוד בוקעי עמדה הפוכה לחלוטין. לדבריו לערבים לא תהיה בעיה בבחירת שם לאינתיפאדה השלישית, ומבחינתם שם כמו 'אינתיפאדת הנכבה' יהיה ראוי כדי לפתוח במהומות ולהצית את התבערה הטרוריסטית.
"כיום קיים רק שחקן אחד בזירה הפלשתינית וזהו החמאס. פתח' קיים רק אצל הגברת לבני ואצל האמריקאים שמימנו את דחלאן במטרה שהוא ילחם בחמאס. אבל הוא עצמו טבע את המונח 'חארטה בארטה' וכך יש לומר על ההגיון הזה". בוקעי קובע נחרצות כי "הסיבה היחידה לכך שהחמאס לא משתלט על יהודה ושומרון היא שצה"ל נוכח בשטח. הבעיה היא רק שועלים קטנים מחבלים בכרמים שמנסים למנוע מאבק ומפחידים אותנו בטרור".
לעומת ד"ר רייטר קובע ד"ר בוקעי כי הערבים נוקטים בדרך האיסלאמית המוכרת עוד מימי מוחמד, ולפיה יש לשלב בין הג'יהאד והדאעווא. "הג'יהאד כולל את האלימות לסוגיה, אבל במקביל מופעל גם הדאעווא שהיא השימוש בכלים מדיניים לחיסולה של ישראל".
להערכתו של בוקעי "האינתיפאדה הבאה תובל על ידי ערביי ישראל ותלובה על ידי הפלשתינים" בוקעי דוחה מכל וכל את הטענות ולפיהן הקיפוח וחוסר השוויון הם שהובילו את הערבים למאבקיהם הדתיים לאומניים. לדבריו "אין אווילות גדולה יותר מאשר הטענות שקיפוח מתסיס כאשר מדובר בסוגיות לאומיות".
בנוסף לקביעתו זו קובע ד"ר בוקעי נחרצות כי הערבים כלל אינם מקופחים בישראל. "אני עובד בימים אלה על מאמר ואני מגיע לחומרים שאני המום מהם. מתברר שהערבים מופלים לטובה. יהודים הם המקופחים ביחס לערבים. הערבים מופלים לטובה ביחס לקבוצות מיעוט כמו עולים, פנסיונרים, ניצולי שואה, עיירות פיתוח, אתיופים ואחרים. הם מקבלים כספים בסכומים אדירים. כמויות הכספים שנשפכות ברשויות הערביות המושחתות בלתי ניתן לתיאור. עיתונאים מצלמים את הביוב הפתוח אבל לא מרימים את המצלמה לארמון שבנוי מעליו. אנחנו המקופחים. אנחנו מתגייסים לצבא, והם מגיעים קודם לאקדמיה וממלאים את המעונות הרבה מעבר למספרם", מציג בוקעי חלק מהנתונים שייכללו במאמרו עליו הוא שוקד כעת.
לדבריו היחס הראוי של ממשלת ישראל לציבור הערבי הוא הצגת עמדה נחושה וריבונית. "צריך לשאול אותם אם הם רוצים להיות חלק מהמדינה הציונית, לקבל את החובות ובראשן הנאמנות. אם הם לא רוצים יקבלו תושבות ולא אזרחות. צריך לדבר על חינוך אחד. כך זה בצרפת, כך זה בארצות הברית. מבהירים שזו המדיניות. יש זהות יהודית למדינה והיא שקובעת".