היועץ המשפטי לממשלה דוחה את בקשת ארגוני הנשים לקיים דיון נוסף בהסכם שהושג עם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. כזכור, לפני ימים אחדים הוגשה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין בפני הרכב מורחב של 11 שופטים בהסדר הטיעון. כמו כן דרשו העותרים מבית המשפט לעכב את יישום ההסדר ולתת צו ביניים להקפאת ההליכים.
מאחורי הדרישה עמדו הארגונים 'התנועה למען איכות השלטון בישראל', 'שדולת הנשים בישראל', 'עמותת קולך', 'איגוד מרכזי הסיוע', 'ויצ"ו' ונעמ"ת. באי כוחם של הארגונים טענו כי השופטים שהחליטו על הסדר הטיעון קבעו הלכה המצריכה דיון מחודש בסוגיה.
היועץ המשפטי לממשלה קובע כי "לא נקבעה בעניין נשוא הבקשה לדיון נוסף (סוגיית הסדר הטיעון) כל הלכה חדשה, וכל-שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף". היועץ מאשים את העותרים בכך שעירבו מין בשאינו מינו ואף גילו "פנים שלא כהלכה בפסק הדין". זאת כשהלינו נגד הסבירות שמאחורי הסדר הטיעון. לדברי מזוז "הניסיון של המבקשות לתאר בבקשתן קביעתה של הלכה חדשה בדעת הרוב לעניין סבירות הסדר הטיעון הנדון, היא ניסיון מלאכותי ומשולל יסוד".
מזוז קובע כי "עיון בפסק הדין מעלה בבירור, כי התפלגות הדעות בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט לעניין סבירות הסדר הטיעון היא מקרה מובהק של מחלוקת באשר ליישומה של הלכה קיימת, ידועה ומבוססת היטב, באשר לגדרי ההתערבות של בית המשפט הנכבד בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה". לדברי נציגת פרקליטות המדינה "כל שופטי ההרכב קבעו כי השיקולים שהנחו את היועץ המשפטי לעניין עריכת הסדר הטיעון - לרבות ובעיקר השיקול הנוגע לקשיים הראייתיים - הם שיקולים לגיטימיים, והמחלוקת בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט התמקדה בשאלת סבירות שיקול הדעת שהופעל במקרה הקונקרטי בגיבוש תוכנו של הסדר הטיעון".
מאחורי הדרישה עמדו הארגונים 'התנועה למען איכות השלטון בישראל', 'שדולת הנשים בישראל', 'עמותת קולך', 'איגוד מרכזי הסיוע', 'ויצ"ו' ונעמ"ת. באי כוחם של הארגונים טענו כי השופטים שהחליטו על הסדר הטיעון קבעו הלכה המצריכה דיון מחודש בסוגיה.
היועץ המשפטי לממשלה קובע כי "לא נקבעה בעניין נשוא הבקשה לדיון נוסף (סוגיית הסדר הטיעון) כל הלכה חדשה, וכל-שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף". היועץ מאשים את העותרים בכך שעירבו מין בשאינו מינו ואף גילו "פנים שלא כהלכה בפסק הדין". זאת כשהלינו נגד הסבירות שמאחורי הסדר הטיעון. לדברי מזוז "הניסיון של המבקשות לתאר בבקשתן קביעתה של הלכה חדשה בדעת הרוב לעניין סבירות הסדר הטיעון הנדון, היא ניסיון מלאכותי ומשולל יסוד".
מזוז קובע כי "עיון בפסק הדין מעלה בבירור, כי התפלגות הדעות בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט לעניין סבירות הסדר הטיעון היא מקרה מובהק של מחלוקת באשר ליישומה של הלכה קיימת, ידועה ומבוססת היטב, באשר לגדרי ההתערבות של בית המשפט הנכבד בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה". לדברי נציגת פרקליטות המדינה "כל שופטי ההרכב קבעו כי השיקולים שהנחו את היועץ המשפטי לעניין עריכת הסדר הטיעון - לרבות ובעיקר השיקול הנוגע לקשיים הראייתיים - הם שיקולים לגיטימיים, והמחלוקת בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט התמקדה בשאלת סבירות שיקול הדעת שהופעל במקרה הקונקרטי בגיבוש תוכנו של הסדר הטיעון".