ח"כ הרב מאיר פרוש (יהדות התורה) יוזם הצעת חוק לתיקון חוק שעות עבודה ומנוחה, כדי למנוע חילול שבת גם בחנויות הקיבוצים ובתאגידים אחרים. זאת, בעקבות קביעת בית המשפט העליון, כי הקיבוצים ברחבי הארץ יוכלו מעתה לפתוח את חנויותיהם בשבתות, משום שהחוק אינו חל על תאגיד (קיבוץ) ולא ניתן גם להאשים את חברי האגודה השיתופית (חברי קיבוץ) בעבירה כאשר החוק אינו אוסר עליהם עבודה ומסחר ביום המנוחה.
הרב פרוש אמר כי עם ישראל אינו זקוק למעשה לשום חוק של הכנסת, כדי להבין את ערך קיום מצוות הבורא. "השבת בעינינו היא חמדה גנוזה וקדושה שהוענקה לרומם את רוחנו ואת נפשנו. אולם, אם יש צורך להגיע ליהודים שרחקו לדאבוננו מקיום מצוות – עלינו להיעזר בכל דרך לשמירת השבת, כולל כמובן שימוש בחוק שעות עבודה ומנוחה, עם התיקונים החדשים המוצעים בו. יצויין, כי הרב פרוש כבר הגיש הצעת חוק זו בכנסת ה-15, והיא אף עברה בקריאה טרומית.
תחילת הפרשה בבקשת המדינה להעמיד לדין פלילי את קיבוץ צרעה ושישה מחברי הקיבוץ, על סחר בשבת בשתי חנויות בשטחי הקיבוץ, בניגוד לסעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, האוסר כידוע על עבודה בשבת. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים זיכה את הקיבוץ ואת ששת חבריו. הנימוק לזיכוי: לא ניתן להגדיר מהי "דת" האגודה השיתופית, ולכן לא ניתן להגדיר מה הוא יום המנוחה הקבוע לקיבוץ.
המדינה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את הערעור והפך בכך את החלטת בית הדין האזורי. הקביעה החדשה הייתה, כי האיסור בחוק לסחור בשבת, חל גם על אגודות שיתופיות וחבריהן.
על החלטה זו בא ערעור לבית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה אף הצטרף לעמדה כי לא ניתן להאשים את הקיבוץ בעבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה – שוב בטענה, כי חוק זה אינו חל על תאגיד, ולא ניתן לפיכך להאשים את חברי האגודה בעבירה. בית המשפט העליון, בהרכב שלושה שופטים בראשות הנשיאה בייניש, קיבל את עמדת קיבוץ צרעה וביטל את פסק הדין של בית הדין הארצי.
הרב פרוש הגיב, "זו בושה וחרפה שבית המשפט העליון מדקדק בסעיפי חוק של הכנסת, מבלי לציין ולהתחשב בערך השבת וקדושתו לעם היהודי. אך אם זה מה שנדרש, אנו נגייס את הרוב בכנסת לתיקון החוק, שימנע בעז"ה חילול שבת בחנויות הקיבוצים".
הרב פרוש אמר כי עם ישראל אינו זקוק למעשה לשום חוק של הכנסת, כדי להבין את ערך קיום מצוות הבורא. "השבת בעינינו היא חמדה גנוזה וקדושה שהוענקה לרומם את רוחנו ואת נפשנו. אולם, אם יש צורך להגיע ליהודים שרחקו לדאבוננו מקיום מצוות – עלינו להיעזר בכל דרך לשמירת השבת, כולל כמובן שימוש בחוק שעות עבודה ומנוחה, עם התיקונים החדשים המוצעים בו. יצויין, כי הרב פרוש כבר הגיש הצעת חוק זו בכנסת ה-15, והיא אף עברה בקריאה טרומית.
תחילת הפרשה בבקשת המדינה להעמיד לדין פלילי את קיבוץ צרעה ושישה מחברי הקיבוץ, על סחר בשבת בשתי חנויות בשטחי הקיבוץ, בניגוד לסעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, האוסר כידוע על עבודה בשבת. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים זיכה את הקיבוץ ואת ששת חבריו. הנימוק לזיכוי: לא ניתן להגדיר מהי "דת" האגודה השיתופית, ולכן לא ניתן להגדיר מה הוא יום המנוחה הקבוע לקיבוץ.
המדינה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את הערעור והפך בכך את החלטת בית הדין האזורי. הקביעה החדשה הייתה, כי האיסור בחוק לסחור בשבת, חל גם על אגודות שיתופיות וחבריהן.
על החלטה זו בא ערעור לבית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה אף הצטרף לעמדה כי לא ניתן להאשים את הקיבוץ בעבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה – שוב בטענה, כי חוק זה אינו חל על תאגיד, ולא ניתן לפיכך להאשים את חברי האגודה בעבירה. בית המשפט העליון, בהרכב שלושה שופטים בראשות הנשיאה בייניש, קיבל את עמדת קיבוץ צרעה וביטל את פסק הדין של בית הדין הארצי.
הרב פרוש הגיב, "זו בושה וחרפה שבית המשפט העליון מדקדק בסעיפי חוק של הכנסת, מבלי לציין ולהתחשב בערך השבת וקדושתו לעם היהודי. אך אם זה מה שנדרש, אנו נגייס את הרוב בכנסת לתיקון החוק, שימנע בעז"ה חילול שבת בחנויות הקיבוצים".