בישיבת מרכז הרב, התקיימה הערב אזכרה לציון "שבעה" לשמונת תלמידי הישיבה שנרצחו בשבוע שעבר, בהשתתפות משפחות הנרצחים. לאחר אמירת הסליחות בהם זעקו תלמידי הישיבה "אבינו מלכנו, עשה למען הרוגים על שם קדשך, נקום נקמת דם עבדיך השפוך", עלו רבני הישיבה בזה אחר זה ובדמעות הספידו את ההרוגים הי"ד.

הרב איתן אייזמן, מרבני ישיבת "מרכז הרב" פתח את דברי ההספד ואמר כי הקרבנות שאנו מספידים מחברים אותנו גם ברגעים אלה לעולמות העליונים, "קידוש ה' שלהם גרם לאחדות עצומה, פתאום מבינים מהי קדושתה של הישיבה, איזה שידורי אהבה שולחת לכל פינה ופינה, ומכל פינה ופינה מחזירים לנו אהבה".

"תפקידנו להמשיך לשדר את גדולתם של עם ישראל וארץ ישראל, את החיבורים הגדולים לארץ הזו, וכי הייסורים שאנו הולכים ומתייסרים הם חבלי משיח", הרב אייזמן הזכיר כי בניחום אבלים היה רגיל הרב אברהם שפירא זצ"ל לומר כי את האפשרות לנחם אנו לומדים מהנביא שאומר "נחמו נחמו עמי": "רק מכוח האבלות הזו אנו מנחמים את כולם בתוך אבלי ציון וירושלים".

"דרכנו היא דרך אמת, ורק בגלל זה באו לכאן המרצחים, אנו נמשיך לאהוב את עם ישראל, את צבא ישראל, ואת הממשלה עם כל הביקורת הנוקבת שיש לנו עליה", סיים הרב אייזמן.

ראש הישיבה, הרב יעקב שפירא, פתח ואמר כי הישיבה נמצאת היום במציאות שכמעט ולא הייתה כמותה: "קולות דמי אחינו צועקים אלינו מן האדמה הזאת ממש, מן המקום הזה שנתעלה ונתקדש בקדושה כפולה, בקדושת דמים. מהאדמה הזו, מאדמת ארץ ישראל הספוגה בדם הבנים".

הרב שפירא הספיד את הנרצחים ואמר: "איזה שאיפות, איזו התמדה, איזה מידות טובות, איזה דיבוק חברים, איזה כיבוד אב ואם, כולך יפה רעייתי ומום אין בך, נאמר כי אחד מבני הישיבה שמת תדאג כל החבורה, על אחת כמה וכמה שחבורה שלמה נסתלקה, ואבל היחיד נהפך לאבלות הכלל".

הרב שפירא התייחס לציווי ההלכתי המופיע ברמב"ם "כל בית ישראל מצווים בקידוש ה'" והסבירו: "יש קידוש ה' שמהדהד מקצה העולם עד קצהו, שכל בית ישראל חשים את קידוש ה' הזה, כמו שקידוש ה' שהיה כאן".

הרב שפירא הוסיף כי מסלול החיים חייב להימשך למרות החיסרון הנורא של הבנים: "הישיבה תתגבר ותתחזק, ואם הייתה חולשה בישראל בתקופה האחרונה הרי שבא ההרג הנורא וגילה כוחות אדירים בכל בית ישראל".

"כל מהלך הייסורים והסבל מוציא אל הפועל את כוחות האמונה שבתוכנו, העם מצפה לשידוד מערכות להרבות בתורה, באמונה ולהתחבר לצור מחצבתנו. זה תפקידנו בשעה זו, להוסיף אומץ, כוחות משותפים, לרומם ולהתרומם בבית המדרש הזה המלא בתלמידי חכמים של ארץ ישראל, בעלי גבורה, שכל חייהם פועלים לקיום התורה בעוז, לעומת חילול ה' הגדול בהריגת שמונת הנרות הללו הי"ד, נרבה בקידוש ה'".

הרב שפירא גם קרא להגברת לימוד התורה: "צריך להפיץ את תורת בית המדרש הזה, והדרך הסלולה של כל רבותינו, כולנו צריכים להשתדל להקים עוד ועוד מקומות תורה לעילוי נשמת הקדושים".

הרב ירחמיאל וייס, ראש ישיבת ירושלים לצעירים, תיאר את דמותם של תלמידיו שנרצחו, וקרא בדבריו לסדר יום חדש לעם ישראל: "צריך תוכן מתקן, מטהר, בריאות נורמאלית של גבורה, צריך סדר יום ישן-נושן, עתיק וחדש בסדר יום של אמירה ישראלית יהודית מקורית ממקור החיים והחכמה".

הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, מותיקי תלמידי "מרכז הרב" פתח ואמר: "קשה לדבר, אך אי אפשר לשתוק", הרב שאר ישוב הזכיר כי ניחום האבלים הראשון היה ניחום אבלים על מקדשי שם שמים, בני אהרון שאכלה אותם אש קודש בפרשת שמיני,האש יוצאת לפני ה' ואוכלת את נשמות הקדושים, "אלו היו דברי נחמה לאהרן ששיכל את שני בניו היקרים, כמו שכולנו זקוקים לחיזוק על אובדן הבנים".

"אנו רואים מציאות שעל ידי קרבן של שריפה באש מגיעים למצב שכל העם מתאבל ומתאחד", אמר הרב שאר ישוב, פנה להורים ואמר: "הילדים שלכם קידשו שם שמים, התקיים בהם בקרובי אקדש ואת כל פני העם אכבד, מי יודע סוד ה' ברגעים גדולים וקשים הללו".

"כאשר נשמה קדושה עולה למרום, יש שם שמחה גדולה. לנו זה צער הפרידה והאבידה, למעלה זו שמחה".

הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, הספיד את הנרצחים, והסביר מדוע נאמר בהספד אברהם על שרה שאברהם בכה מעט: "עיני אברהם אבינו הם לא העיניים שלנו, לנו יש עיניים חומרניות, אך אברהם נושא עיניים לשמים ורואה איזה קבלת פנים עושים לאשתו, ואומר - היא צוהלת ושמחה ואני אבכה, ולצאת ידי חובה בכה רק מעט".

"הם היו שוקדים בתורה, הם נמצאים בעולמות העליונים, והקב"ה מקבל אותם בשמחה, ה' יקיים אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, נקמת ה' היא בגידול כוחם של ישראל, שנהיה לראש לכל העמים ושיופיע הקב"ה, זו תהיה הנקמה הגדולה ביותר".

הרב עובדיה הוסיף וניחם את המשפחות, ואמר גם דברי חיזוק לתלמידי הישיבה: לנו אין שום מידה על מה שנעשה בשמים - הנסתרות לה' אלוקינו, "אך צריך לדעת שהנשמה באה לכאן לתיקון, ושנגמר התיקון עולה למעלה".

"אני אוהב אתכם כולכם, שלא ירפו ידיכם, תמשיכו בלימוד התורה, ביתר שאת ויתר עוז, להיות גדולי תורה ויראה ולהפיץ בעם דברי תורה, ולקרב את כולם לאביהן שבשמים", אמר הרב עובדיה והוסיף כי כמו שכל חייל צריך לשאוף להיות גנרל, כך כל תלמיד בישיבה צריך לשאוף להיות גדול הדור, "ואם לא – אין מקומו כאן". בסיום דבריו נאמר קדיש מפי הורי הנרצחים הי"ד.

עטוף בטלית, הספיד הרב שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות, את הנרצחים והשווה את הטבח בספריית הישיבה לטבח ישיבת "חברון" בתרפ"ט, וסיפר שכשלמד בישיבת "חברון" סיפר להם הרב יחזקאל סרנא כי "שהגיעה הבשורה העליונה על בחורי הישיבה שהמיתו אותם במיתות קשות ואכזריות הבשורה הייתה קשה, כולם שמעו אך רק אחד - הרב אברהם יצחק קוק - התעלף".

"על גבי האדמה הזו לפני כחצי שנה הספידו את הגאון הרב שפירא זצ"ל, ואז כולם צעקו ואמרו אבי-אבי רכב ישראל ופרשיו, ועכשיו אנו צועקים בני בני חביבי", אמר כשהוא נחנק מבכי הרב קוק, "הם היו העתיד של עם ישראל", הוסיף.

הר"מים הספידו את תלמידי ישיבת "מרכז הרב" - יונדב חיים הירשפלד, רועי רוט ודורון מהרטה.

הרב גזבר ספד ליונדב הירשפלד, על שקידתו בתורה, על מקוריותו, על החשק וההתנדבות שלו לשמש תלמידי חכמים ולרוץ להביא ספר שהיה נצרך לשיעור. על כך שהתקיים בו 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', שנרצח וספר 'שב שמעתתא' לצידו. הרב אבי סילבצקי ספד לרועי רוט, על התפילה המיוחדת שהייתה לו, על עניית אמן יהא שמיה רבה שלו, שהרטיט בה לבבות. הרב מנחם בורשטיין ספד לדורון מהרטה הי"ד, סיפר על שקידתו הרבה של דורון ועל כך שנקבר, וספר הטור שבו עסק עמו, לאחר שהוכתם בדמו. בסיום הערב נאמרה תפילת "אל מלא רחמים", ותלמידי הישיבה שרו "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו".