ישראל והחמאס הצליחו להגיע בשנה האחרונה להבנות על עיצוב "כללי משחק", שרוב אזרחי המדינה לא מודעים להם. כך מגלה לכתבנו גורם ביטחוני בכיר.
אחרי שהחמאס השתלט על הרצועה, בחודש יוני אשתקד, החלו מחבליו לירות פגזי מרגמה על יישובים יהודיים בעוטף עזה. בצה"ל לא הבליגו, ועל כל פגז פלשתיני ביישוב ישראלי הושמד מוצב של החמאס. בחמאס הבינו את האיתות, והסיטו את קני המרגמות לבסיסי צה"ל. כך נקבעו "כללי משחק".
לפני כחודשיים, בינואר, שוב ניסה החמאס ליצור משוואה חדשה. צה"ל פעל באותם ימים, כמו היום, בתוך השטח הפלשתיני, בעומק של כקילומטר עד כקילומטר וחצי, כדי להרחיק את המחבלים מהגדר, ולסכל פעולות טרור כמו חטיפה וחדירה דרך מנהרות. בחמאס ביקשו למנוע את הפעילות, ואת הירי על שדרות הצמידו לפעולות צה"ל.
בין ה-15-18 בינואר חלה הסלמה בירי רקטות בעקבות פעילות אינטנסיבית של צה"ל נגד חוליות ירי מרגמות, במהלכה נהרגו 19 פעילים מבצעיים של חמאס, ביניהם בנו של בכיר חמאס מחמוד אלזהאר. חמאס נטלה אז חלק ישיר במתקפה מאסיבית של רקטות לראשונה תפסה את השלטון ברצועת עזה ביוני 2007. במהלך ארבעה ימים אותרו כ- 150 נפילות רקטות בשטח ישראל .
ראשי המחבלים אף אמרו זאת במפורש: הירי הוא כתגובה לפעולת צה"ל בשטח הפלשתיני. בצה"ל החליטו על מנוף לחץ חדש: איום ישיר על חייהם של ראשי החמאס. בחמאס הבינו את זה, וראשיו ירדו למחתרת.
במערכת הביטחון אומרים כי בחלומות הרעים ביותר שלו, לא האמינו בחמאס שבמשך למעלה משנה הם יהיו מנודים בכל העולם, מוקצים מחמת מיאוס, מוחרמים בידי הקהיליה הבינלאומית כולה. שלושת תנאי הקוורטט להכרה בחמאס – הכרה שלו בישראל, הכרה בהסכמים שנחתמו איתה והפסקה מוחלטת של הטרור והאלימות – מחזיקים מעמד למעלה משנה. המצור על הרצועה, הן המדיני, הן הפיזי והן הכלכלי נמשך, והחמאס מתקשה להציג איזשהו הישג בפני הציבור בעזה. האידיאולוגיה של הג'יהאד מתייחסת להפסקת אש כשלב במאבק. מותר להגיע לרגיעה והפסקת לחימה באוייב אם יש הצדקה לכך.
לכן, אומרים במערכת הביטחון, כל הסדר שיביא לחמאס את פריצת המצור, יהיה הישג עבור החמאס. לכן החמאס רוצה כעת "תהדיה". זו הסיבה שהחמאס מוכן כיום לוויתורים מפליגים, כדי להסיר את המצור מעל הרצועה.