דורון מהרטה הי"ד בן ה-26 היה המבוגר מבין שמונת הנרצחים בישיבת מרכז הרב. תמונתו של הרב נריה זצ"ל בתוספת הכיתוב "לאורו נלך", היתה תלויה מעל מיטתו של דורון בחדרו שבבית הוריו באשדוד.

דורון עלה עם משפחתו בשנת תשנ"א מאתיופיה ב"מבצע שלמה". הוא התגלה כנער ברוך כשרונות ומהר מאוד השתלב בחברה. דורון פגש חברים חדשים בסניף בני עקיבא והמשיך לישיבת כפר הרא"ה ואחר כך לישיבת מרכז הרב. במשך שנים רבות שקד על לימוד התורה ולאחר תשע שנות לימוד התגייס לחיל השריון ואף לחם במלחמת לבנון השנייה. הוריו היו גאים בהישגיו, ואביו אהב ללמוד בצוותא עם בנו תורה באמהרית ובעברית.

מוטי מהרטה, אחיו של דורון, מספר כי השפעתו הרבה היתה ניכרת בבית. "הוא היה הרוח החיה בחגים בבית", אומר מוטי, "אני לא יודע איך נעבור את חג הפסח בלעדיו". דורון היה עתיד לסיים את מבחני הרבנות וקיווה לעבור ברחבי הארץ ולחבר את הנוער האתיופי לשורשים ולמסורת, מתוך הכרה שגם לנוער שאינו מקבל את השקפותיו חשוב להקנות ערכים בסיסיים ומוסר. הרצח בישיבת מרכז הרב קטע את החלום.