משבר ההיי-טק בראשית שנות ה-2000 פגע קשות במשק הישראלי, אולם התעשיות הביטחוניות דווקא פרחו בתקופה זו- כך מגלה מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
במחקר שנערך ע"י ד"ר ארז כהן, בהנחיית פרופ' גבריאל בן-דור, פרופ' יוסי גבאי ופרופ' גדעון דורון נבדקו השינויים שהתרחשו בתעשיית ההיי-טק בעקבות המשבר בשנים 2000-2004. כך עולה כי מספר העסקאות של חברות סטרט-אפ שעלה בהדרגה מ-90 עסקאות בשנת 1996 בהיקף השקעות של 300 מיליון דולר עד ל-582 עסקאות בהיקף השקעות של 4 מיליארד דולר בשנת 2000, ירד ירידה חדה עד ל-163 עסקאות בהיקף השקעות של 800 מיליון דולר בשנת 2003.
הירידה החדה בהיקף ההשקעה הכספית מתבטא גם במספר החברות שנסגרו. בעוד שבשנת 2000 נסגרו רק 12 חברות, בשנת 2001 נסגרו 77 חברות ובשנת 2002 נסגרו לא פחות מ-95 חברות היי-טק. ירידה במספר החברות נרשמה בשנת 2003, עם סגירתן של 45 חברות.
המחקר מגלה,כאמור, שלא כולם סבלו מהמשבר. התעשיות הביטחוניות – רפא"ל, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית – דווקא נהנו ממנו: נתוני המכירות של רפא"ל עלו מהיקף מכירות של 682 מיליון דולר בשנת 2000 ל-830 מיליון דולר בשנת 2003 והרווח לפני מס עלה משני מיליון דולר ל-46 מיליון דולר. בעוד שבמגזר הפרטי נסגרו חברות ופוטרו עובדים, כמות המועסקים בתעשייה האווירית עלה במעט מ-14,519 עובדים ל-14,415 עובדים בשנים אלו וגם נתוני המכירות של התעשייה הצבאית נותרו יציבות ואף עלו בשנות המשבר מ-409 מיליון דולר ל-440 מיליון דולר.
לשם השוואה, באותן שנים איבדו כ-2000 מדענים ומהנדסים מענף האלקטרוניקה את מקום עבודתם, 3,000 טכנאים פוטרו וכ-7000 אנשי תוכנה נשלחו לביתם.
לדבריו של ד"ר כהן, הסיבה לפריחה של התעשיות הצבאיות בשנים אלו קשור לשני גורמים עיקריים: המשבר בענף התעשייה המתקדמת העולמית גרם לכך שהתעשיות הביטחוניות הזרות, שרובן ככולם חברות פרטיות, נפגעו מהמשבר בענף ההיי-טק העולמי ועל כן לא יכלו לספק עוד את צרכי המדינות השונות, שמצאו את מבוקשן בתעשיות הביטחוניות הישראליות.
במקביל, מגמת הנטישה ההמונית של המהנדסים, אנשי המחשבים והמוחות האיכותיים האחרים את הצבא ואת התעשיות הביטחוניות אל עבר השוק האזרחי האטרקטיבי כפי שהיה עד לתקופת המשבר פסק בשנות המשבר היות והשוק לא יכל עוד להציע משכורות עתק כבעבר. על כן, העדיפו הצעירים המוכשרים להישאר בתעשיות הצבאיות והביטחוניות הישראליות ובכך תרמו למגמת העלייה במספר העובדים בתעשיות אלו בשנות המשבר בניגוד גמור למתרחש במדד זה במגזר הפרטי אשר המשיך לרדת באופן חד.
ד"ר כהן הוסיף עוד כי נתונים אלה צריכים דווקא להדאיג את ראשי המשק. "הממצאים מראים שניתן להשאיר עובדים טובים בתעשיות הביטחוניות, אולם לשם כך יש לקבל החלטה אסטרטגית בדבר חשיבותן של תעשיות אלו לביטחונה של המדינה. אם המדינה מאמינה בחשיבותן של תעשייה זו, יש לדאוג לשיפור תנאיהם של עובדיה גם בזמני שיגרה ולא להמתין למשבר נוסף בשוק הפרטי ש'יציל' את התעשיות הביטחוניות של ישראל", הוא סיכם.