יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס מברך על החלטת הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, לשפר את הליכי הגיור ככל שניתן.
"אני מקווה שהשינוי יקל על דרך הייסורים אותה נדרשים המתגיירים לעבור כיום. עם ישראל צריך לקבל לשורותיו כל אדם שיש לו עניין אמיתי להצטרף לעם היהודי. גם לנו, כבוד הרב, יש מצוות ואחת ממצוות הציונות היא רוב יהודי מוצק וברור. לכן חסימה מתמשכת ומכוונת של המבקשים להתגייר מנוגדת לערכי הציונות".
ח"כ יוסי ביילין אמר בדיון "זה נראה לי סוריאליסטי שהממסד הפוליטי בא בבקשות לממסד הדתי. שר הפנים צריך לקבוע מי שייך לעם היהודי. אני לא רוצה להיות תלוי בך" אמר ח"כ ביילין לרב. ח"כ גפני אמר בתגובה לדברי ח"כ ביילין: "ממה שהוא אומר יהיה קל יותר להיכנס לעם היהודי מאשר למועדון שותי הבירה. משמעות העמדה הזו היא פירוק המדינה". ח"כ אזולאי העיר "ברגע שפוליטיקאים יקבעו את הגיור יהיה אסון בישראל – צריך לתת לרבנים לעשות את שלהם".
הרב חיים דרוקמן ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה אמר כי "וועדת החריגים היא גיהינום שיש אליו תור ארוך והיא דורשת רביזיה".
דיון וועדת הפנים במערך הגיור התמקד בגיור של עולים מאתיופיה. ח"כ פינס הציג בפני הרב את המכשולים העיקריים בתהליך: "האופן שבו נקלטו עולי אתיופיה הוא אות קין על החברה הישראלית שבאפשרותנו למחוק. תהליך הגיור צריך להתחיל באתיופיה מה שיכול לחסוך זמן ומאמצים. הכוונת ילדי העלייה האתיופית לחינוך הממלכתי-דתי מנעה מהם אינטגרציה אמיתית ואני פונה לרב בבקשה להקל בעניין החינוך לחוד והגיור לחוד".
אברהם נגוסה, יו"ר פורום ארגוני העולים מאתיופיה, הוסיף כי: "בתי הספר הדתיים לא פתחו את שעריהם בפנינו".
הרב עמאר אמר בתגובה: "אינני יודע אם יש אדם בישראל שיכול להיות נקי מהפשע שפשענו כשלא קירבנו מספיק את יהודי אתיופיה אלינו", הרב הודיע כי הוא פועל להסמכת רבנים בקהילות עולי אתיופיה כך ש"בכל בית כנסת וקהילה יהיה רב שקם מתוך העדה אותה הוא משרת". בנושא תחילת תהליך הגיור כבר באתיופיה אמר הרב עמאר כי עוד מימי ראש הממשלה שרון הוחלט לקדם הקמת בתי דין לגיור באתיופיה, ברוסיה ואוקראינה ובגרמניה "לצערי הנושא לא קודם ואשמח לסיוע של וועדת הפנים בביצוע ההחלטה ובתקציב עבורה".
ח"כ אופיר פינס הגיש היום על שולחן הכנסת הצעת חוק במסגרתה כל עולה מאתיופיה או צאצא לעולה מאתיופיה אשר לומד במערכת החינוך, יקבל הודעה ממשרד החינוך בתוך שישים ימים מסיום הליך גיורו, לאחר שזה קיבל הודעה ממשרד הפנים. ההודעה תכלול הודעה שתהליך גיורו הושלם, שהוא רשום במרשם האוכלוסין כיהודי, הסבר מפורט על זכויותיו של הילד או הנער לבחור את זרם החינוך המועדף עליו ועל הוריו, הסבר על זרמי החינוך השונים ואופיים השונה ורשימה של כל המוסדות אשר מפאת קירבתם יכול הילד או הנער ללמוד בהם. סעיף חשוב נוסף בהצעת החוק אוסר על אפליה או הפרדה ביו תלמידים עולי אתיופיה וכל תלמיד אחר, בין אם זה במוסד ממלכתי, ממלכתי-דתי או עצמאי.
בתגובה קורא הועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה לממשלה לאמץ את הצעתו של הראשון לציון ולהעלות מיד את שארית יהודי אתיופיה
"על הממשלה להפסיק את האפליה כלפי העליה מאתיופיה , לא יתכן שמדינת ישראל הכמהה לעליה תמנע מלהעלות את שארית יהודי אתיופיה. אין מקום בעולם שבו נוהגת המדינה בצורה כזו . הגיע העת בשנת השישים למדינת ישראל לעשות סוף לעוולה ולהשלים את העלאת אחינו שנותרו באתיופיה."