נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל אומר בעקבות ביקורה של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל בישראל כי הביקור חשוב למדינה. "גרמניה של היום היא אחת המדינה הידידותיות של ישראל באירופה. היא מסייעת לנו פוליטית, ביטחונית וכלכלית".



במאמר שפירסם בעקבות נאומה היום בכנסת כותב פלוג כי "מערכת החינוך בגרמניה של היום מלמדת על השואה ועל הפקת הלקחים יותר מכל מדינה אחרת בעולם. נכון קיימת שם גם אנטישמיות. תנועות ניאו נאציות ומפלגות ימין קיצוני מרימים ראש שם - גם היום. אבל הרוב הגדול מתנגד לדעתם ומוקיע אותם".

"את אנגלה מרקל הכרתי באופן אישי במספר הזדמנויות וגיליתי שיש לה יחס חיובי למדינת ישראל", מספר פלוג. "הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה בברלין כשהיא עמדה אז בראש האופוזיציה. קיימנו שיחה על הבעיות שעמן מתמודדים ניצולי השואה ועל הצרכים שלהם. אני מוכרח לציין כי היא גילתה הבנה ואמרה: "גרמניה אחראית לכל מה שקרה ולכל הבעיות ונעשה הכל כדי לסייע לניצולים".



פלוג הוסיף כי בביקורה הקודם בירושלים כקאנצלרית גרמניה "נתבקשתי ללוות אותה בביקורה ב"יד ושם". לא היה לי קשה לחוש בהתרגשות שאחזה בה לנוכח העדויות והמוצגים במוזיאון. כשהגענו לחדר של גטו לודג' היא ביקשה לדעת פרטים על מה שהתרחש במקום. זו הייתה התעניינות אמיתית והתרגשות אמיתית. יש לי הרושם שעומדת לימיננו ידידה אמיתית, מדינאית אמיצה וחזקה שמבקשת לסייע למדינת ישראל מתוך מודעות עמוקה לבעיותיה ולצורך לסייע לניצולי השואה".



נח פלוג מציין במאמרו כי "בימים האחרונים שאלו אותי רבים אם מפריע לי שהקאנצלרית תישא נאום בגרמנית מעל בימת הכנסת? השבתי להם מייד שהדבר אינו מפריע לי. גדלתי בעיר לודג'. שם חיו יהודים, פולנים וגרמנים ודיברו בשלוש השפות. הרבה גרמנים בלודג' דיברו יידיש. לאבי ז"ל היה שותף גרמני שדיבר יידיש. יתרה מזו, כמעט 80 אחוזים מהשפה האידית מקורו בשפה הגרמנית. הבעיה היא לא באיזו שפה מדברים השאלה היא מה מדברים. שפת האם של מאות אלפי יהודים הייתה גרמנית. היו גם גרמנים שהתנגדו להיטלר ולנאצים. ב-20 ביולי 1944 היה נסיון לרצוח את היטלר. קצינים גרמנים תכננו להתנקש בחייו של היטלר ללא הצלחה. בעקבות כישלון המרד, היטלר ואנשיו רצחו באכזריות את מתכנני ההתנקשות וניצלו את המצב להיפטר ממתנגדי המשטר ורצחו אלפים דוברי גרמנית ואלפים שלחו למחנות ריכוז".



"אני יודע", מוסיף פלוג "שמרבית המתנגדים לנאום בגרמנית של הקאנצלרית בכנסת לא היו במחנות ובגטאות. אלה שהיו שם מבינים שלא השפה עמדה מאחורי המעשים הנוראיים. היו רוצחים גרמנים אך היו גם רוצחים אוקראינים, הולנדים וליטאים שרצחו כשהם דוברים שפות שונות. השואה היתה המצאה גרמנית אבל היו לחיות הנאציות משתפי פעולה רבים שעזרו לבצע את הרצח ודיברו בשפות שונות".



"חובה עלינו להאזין בסבלנות ובסובלנות לנאמר בכל שפה. חובה עלינו להאזין לתוכן ולטון. לא השפה קובעת אלה התוכן", סיים פלוגן.