הצעת החוק של ח"כ משה כחלון, אשר אושרה היום בועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, קובעת שמי שיתקן רכב הרשום בישראל בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, צפוי לעונש של שלוש שנות מאסר.
על פי יחידת אתגר של המשטרה, הצעת החוק מהווה השלמה לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים אשר תרם באופן משמעותי בירידה בגנבות רכב.
התופעה של העברת רכבים לתיקון ברש"פ מונעת מבסיס כלכלי גרידא. על פי נתוני יחידת אתגר של המשטרה מתברר שמידי יום מועברים לשטחי הרש"פ, במוסכי הרכב בשטחי האחריות הפלסטינית, כ-50 כלי רכב ישראליים לאחר תאונה, לצורכי פירוקם והעברתם בחזרה לישראל למוסכים או לבתי עסק כחלקי רכב משומשים.
"הנזק לציבור עקב תופעות אלו בא לידי ביטוי בעליית היקף גניבות הרכב, בסחר בחלפים גנובים, בזיוף זהויות רכב, מכירת רכבים מסוכנים לנהיגה לאזרחים תמימים וכן בהיבטים נוספים כגון, אובדן הכנסות למדינה, גובה תעריפי הביטוח ועוד", אמר ח"כ כחלון והוסיף "החקיקה תתרום בפיתוח המשק הישראלי בתחום הכלכלה, המסחר, התעסוקה, וחשוב מכל תצמצם את מספרם של נפגעי תאונות הדרכים".
הועדה אישרה את האיסור הפלילי על מסירת רכב לתיקון בשטחי הרש"פ וכן על העברת רכב באמצעות רכב אחר על מנת לתקנו. על פי ח"כ כחלון, החוק לכשיאושר, יצור התרעה וימנע את התופעות החומרות המתרחשות היום.
האיסור יחול כאמור על מי שמסר רכב לתיקון בשטחי הרש"פ, ואולם חזקה כי מי שמסר את רכבו לתיקון במוסך מורשה לא עבר על האיסור המוצע.
על פי הצעת החוק מוצע כי קצין משטרה יהיה מוסמך, על פי תנאים שנקבעו בהצעת החוק, לאסור שימוש ברכב שנעברה בו עבירה וליטול את רישיון הרכב שלו ושל הרכב שבאמצעותו הועברו לשטחי הרשות.
על פי עמדת איגוד המוסכים, הצעת החוק תוסיף תרומה קריטית לבטיחות הרכבים הנוסעים בכבישים: מניעת שימוש מופקר בחלקי חילוף משומשים וחלקי חילוף שאינם עומדים בתקני האיכות וההתאמה הנדרשים, מניעת שיקום רכבי "טוטאל לוס" בניגוד לתקנות התעבורה, הקטנת הסחר בשרידי רכב, הקטנת גניבות הרכב ועוד. כמו כן, החוק יצמצם משמעותית את כמות הרכבים הנוסעים בכבישי ישראל והמהווים "פצצות בטיחות מתקתקות".
ח"כ משה כחלון פנה בתום הדיון ליחידת אתגר של המשטרה בבקשה לפעול באופן מהיר ואינטנסיבי במסע פרסומי לעדכון הנהגים. על פי מה שנמסר, בכוונת היחידה לעדכן את הנהגים על האיסור שיחול באמצעות פרסום משותף עם מע"צ בכניסה למחסומים.
בתום הדיון הוחלט כי החוק שיאושר יקבע כהוראת שעה למשך שנתיים ואולם השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור של ועדת הכלכלה, יוכלו להאריכו לשנתיים נוספות.