ברי חריש, מחבר הספרים 'מי חנק את אולסי פרי' ו'מי נתן נוק אאוט למוחמד עלי', סבור כי קונספירציה בינלאומית היא שעומדת מאחורי החדרתו של ספר הזיכרונות לארמון המלוכה.
חריש קובע כי לא יתכן שספר זיכרונות רגיל, כזה הנכתב בימי הולדת ובאירועים מיוחדים, נמצא בחדר השינה של המלך ולא בספריה המלכותית שנמצאת במרחק של 22 דקות רכיבה מהארמון. הוא מציין כי תמונות שהגיעו מאותו ליל שינה טרופה הוכיחו כי הספר הגיע למלך כעבור תשע דקות וחצי. מכאן מעלה חריש את השאלה לאן נעלמו 12.5 דקות.
עוד תוהה חריש מדוע כתוב שהדברים הכתובים בספר "נקראים לפני המלך", ולא שמישהו קרא אותם. "האם יכול להיות שהספר נקרא מעצמו?", שואל חריש, ומעלה אפשרות שכמו בובת 'שימעלה' שאומרת 'מודה אני' לבד, גם הספר של המלך קרא את עצמו לבד.
חריש אומר שלא יתכן שספר 'שימלה' שכזה יקרא סיפור שלם על בגתן ותרש כיוון שמוחו של ספר לא יכול לעלות על זה של חתולה קטנה, כך הוכיחו מדענים בריטיים שהספרים והבובות מסוג 'שימלה' הגיעו אליהם לבדיקה במעבדות מיוחדות. כיוון שכך סבור חריש כי המקסימום שאותו יכול היה לקרוא הספר בעצמו הוא מילה אחת קצרה ולחזור עליה מספר פעמים. לדבריו בהחלט יתכן והמילה שעליה חזר הספר הייתה "סרק סרק סרק סרק", אם כי עד לרגע זה לא ברור מה התכוון הספר המדבר כשאמר את המילה הזו.
אגב, חריש ניסה לקשור בין הדקות האבודות לבין קריאותיו המוזרות של הספר. הוא נתן טיעון הגיוני כלשהו, אבל לכתבנו היה קשה לעקוב אחריו ובעיקר לשחזר אחר כך את הטקסטים המורכבים שכללו ציטטות ממסמכים רבים מתוך ספריית המלך, תעודות רפואיות של בובות 'שימלה' שנותחו בבתי בובות, ואף סרטי הקלטה ובהם עדויות של מנתחים פתולוגיים שגם הם לא כל כך הבינו מה חריש רוצה מהם.
חריש קובע כי לא יתכן שספר זיכרונות רגיל, כזה הנכתב בימי הולדת ובאירועים מיוחדים, נמצא בחדר השינה של המלך ולא בספריה המלכותית שנמצאת במרחק של 22 דקות רכיבה מהארמון. הוא מציין כי תמונות שהגיעו מאותו ליל שינה טרופה הוכיחו כי הספר הגיע למלך כעבור תשע דקות וחצי. מכאן מעלה חריש את השאלה לאן נעלמו 12.5 דקות.
עוד תוהה חריש מדוע כתוב שהדברים הכתובים בספר "נקראים לפני המלך", ולא שמישהו קרא אותם. "האם יכול להיות שהספר נקרא מעצמו?", שואל חריש, ומעלה אפשרות שכמו בובת 'שימעלה' שאומרת 'מודה אני' לבד, גם הספר של המלך קרא את עצמו לבד.
חריש אומר שלא יתכן שספר 'שימלה' שכזה יקרא סיפור שלם על בגתן ותרש כיוון שמוחו של ספר לא יכול לעלות על זה של חתולה קטנה, כך הוכיחו מדענים בריטיים שהספרים והבובות מסוג 'שימלה' הגיעו אליהם לבדיקה במעבדות מיוחדות. כיוון שכך סבור חריש כי המקסימום שאותו יכול היה לקרוא הספר בעצמו הוא מילה אחת קצרה ולחזור עליה מספר פעמים. לדבריו בהחלט יתכן והמילה שעליה חזר הספר הייתה "סרק סרק סרק סרק", אם כי עד לרגע זה לא ברור מה התכוון הספר המדבר כשאמר את המילה הזו.
אגב, חריש ניסה לקשור בין הדקות האבודות לבין קריאותיו המוזרות של הספר. הוא נתן טיעון הגיוני כלשהו, אבל לכתבנו היה קשה לעקוב אחריו ובעיקר לשחזר אחר כך את הטקסטים המורכבים שכללו ציטטות ממסמכים רבים מתוך ספריית המלך, תעודות רפואיות של בובות 'שימלה' שנותחו בבתי בובות, ואף סרטי הקלטה ובהם עדויות של מנתחים פתולוגיים שגם הם לא כל כך הבינו מה חריש רוצה מהם.