המזרחן וההיסטוריון ד"ר יצחק רייטר, איש האוניברסיטה העברית ומכללת אשקלון, התייחס ביומן ערוץ 7 לתופעה שזכתה בימים האחרונים לתשומת לב ובה מגדירים ארגונים מוסלמיים שטחים רבים כאתרים מקודשים וכבתי קברות, כדי למנוע בניה והתרחבות יהודית.
לדבריו לא מדובר בתופעה חדשה אלא במהלך מוכר ובעל מספר מניעים. הוא מציין לצד המניע הדתי על פיו אין לפגוע בקברים, גם את המניע הפוליטי. "אנחנו קוראים לתופעות הללו 'פוליטיקה של זהויות'. הקהילה האיסלאמית משתמשת בנושא כסמל שמגייס כוחות למאבק וכסמל להסתגרות מהמדינה. זאת הסיבה שהם עסוקים בניסיונות לגלות מקומות שננטשו ב-48' בטיפוחם ובשימורם כשהיעד הוא שימור נופה של הארץ כפי שהיה ב-48'".
בהתייחסו לאמת מאחורי הקדושה המוסלמית הקיימת או לא בבתי עלמין ישנים מציין רייטר כי הנושא כלל אינו ברור ולא פשוט. זאת לנוכח העובדה שקיימים חילוקי דעות בשאלה זו. "בשריעה יש דעות שונות. קידוש המקום מקובל היום יותר בגלל שכיום אנחנו בעידן פוליטי, אבל בעבר פסקו גדולי ההלכה המוסלמית שאפשר להזיז קבר ממקומו או לשנות ייעוד של בתי קברות שאינם בשימוש".
רייטר מזכיר את חאג' אמין אל חוסיין, המופתי המוסלמי בארץ ישראל של ימי המנדט, שהנהיג פוליטית את ערביי ישראל ובנה חנויות בסלאח א-דין ובממילא, שם היו קברים מוסלמיים ישנים. "הנאשאשיבה תקפו אותו על כך ותבעו אותו בבית המשפט השרעי. עורך דין מטעמו קבע שבהלכה המוסלמית יש היתרים. הכול מתועד ברשומות בית הדין השרעי".
רייטר מציין כי לא מדובר במקרים בודדים ומגולל אירועים נוספים מההיסטוריה בהם כאשר מצאו מוסלמים לנכון פינו בתי עלמין והזיזו קברות כדי לאפשר בנייה וסלילה.
לטעמו של רייטר על ישראל הרשמית לבחון כל טענה לגופה, במידה ואכן מדובר במקום בעל חשיבות מקודשת לאיסלאם לנהוג בו באופן כזה, כפי שיהודים היו מעוניינים לשמור על אתרים יהודיים מקודשים, אך מנגד לא לקבל כל טענה שמאחוריה מגמות פוליטיות. לטעמו ניתן וצריך לעגן את ההתנהלות מול הטענות המוסלמיות בחוק.