אריה רוטר, מי שעד לא מכבר היה היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי, קובע בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז, 'פרקליטים', כי הקמת מדינה פלשתינית לא תוביל לפתרון בעיה כלשהי.
לדבריו הטרור של ישראל היא בעיה של "טרור איסלאמי דתי שמחריף, ולתת לו מדינה לא פותר כלום".
רוטר מספר בראיון כי בימים שטרם עקירת הישובים מרצועת עזה והנסיגה הישראלית פנו נציגי השב"כ לראש הממשלה דאז אריאל שרון והתריעו בפניו מהמציאות ההולכת להתהוות ברצועה לאחר הנסיגה. "באנו לממשלה ואמרנו שהמצב עומד להשתנות, ואם עד אז אנחנו יושבים בתוך עזה ויכולים להוציא את החשודים לחקירה ולהעשיר את עולם התוכן שלנו מבחינה מודיעינית, הרי שלאחר ההתנתקות הדבר כבר לא יהיה אפשרי". שרון, כזכור, העדיף להתעלם. נראה שאנחנו סופגים את מחיר ההתעלמות הזו עד היום...
בדבריו הזכיר רוטר גם את תפקידו מהעבר של השב"כ, (ויהיו רבים שיאמרו גם תפקידו כיום...) לטפל בעיניינים מפלגתיים. "השב"כ והמוסד עסקו גם בעניינים מפלגתיים כי ככה נתפשה אז טובת המדינה. טובת המדינה היתה טובת השלטון". בדברים אלה התייחס לימיו של השב"כ כש"י, שירות הידיעות, שאותו הפנה בן גוריון כנגד מתנגדיו הפוליטיים, אנשי המפלגה הקומוניסטים מחד ומאידך אנשי חירות.
לעומת ימים אלה קובע רוטר כי כיום המציאות שונה בתכלית ו"ראש השב"ב לא ייגע בדבר שיש בו היבט מפלגתי". עם זאת גם הוא מודה ש"יכול להיות שהגבול דק".
באשר לתלונות נגד חקירות השב"כ גורמים עויינים מספר רוטר בראיון כי תלונות אלה זוכות ליחס רציני ביותר בין שורות הארגון. לדבריו כל תלונה של ארגון שמאל קיצוני כדוגמת "בצלם" או "הוועד נגד עינויים" נבדקת מיידית למרות ש"כמות תלונות השווא הלא מבוססות גדולה".
לדבריו הטרור של ישראל היא בעיה של "טרור איסלאמי דתי שמחריף, ולתת לו מדינה לא פותר כלום".
רוטר מספר בראיון כי בימים שטרם עקירת הישובים מרצועת עזה והנסיגה הישראלית פנו נציגי השב"כ לראש הממשלה דאז אריאל שרון והתריעו בפניו מהמציאות ההולכת להתהוות ברצועה לאחר הנסיגה. "באנו לממשלה ואמרנו שהמצב עומד להשתנות, ואם עד אז אנחנו יושבים בתוך עזה ויכולים להוציא את החשודים לחקירה ולהעשיר את עולם התוכן שלנו מבחינה מודיעינית, הרי שלאחר ההתנתקות הדבר כבר לא יהיה אפשרי". שרון, כזכור, העדיף להתעלם. נראה שאנחנו סופגים את מחיר ההתעלמות הזו עד היום...
בדבריו הזכיר רוטר גם את תפקידו מהעבר של השב"כ, (ויהיו רבים שיאמרו גם תפקידו כיום...) לטפל בעיניינים מפלגתיים. "השב"כ והמוסד עסקו גם בעניינים מפלגתיים כי ככה נתפשה אז טובת המדינה. טובת המדינה היתה טובת השלטון". בדברים אלה התייחס לימיו של השב"כ כש"י, שירות הידיעות, שאותו הפנה בן גוריון כנגד מתנגדיו הפוליטיים, אנשי המפלגה הקומוניסטים מחד ומאידך אנשי חירות.
לעומת ימים אלה קובע רוטר כי כיום המציאות שונה בתכלית ו"ראש השב"ב לא ייגע בדבר שיש בו היבט מפלגתי". עם זאת גם הוא מודה ש"יכול להיות שהגבול דק".
באשר לתלונות נגד חקירות השב"כ גורמים עויינים מספר רוטר בראיון כי תלונות אלה זוכות ליחס רציני ביותר בין שורות הארגון. לדבריו כל תלונה של ארגון שמאל קיצוני כדוגמת "בצלם" או "הוועד נגד עינויים" נבדקת מיידית למרות ש"כמות תלונות השווא הלא מבוססות גדולה".
