מזה שנים מדענים בכל העולם מתחבטים באתגר להבין ולמצוא את הבסיס והסיבה הביולוגית למחלות נפש בכלל, ודיכאון בפרט. אחד מן הכלים היחידים העומדים כיום לרשות המדע לפיתוח תרופות נוגדות דיכאון הם מודלים התנהגותיים של חיות מעבדה. דיכאון היא מחלה שמתפתחת בהדרגתיות, וכנראה מושפעת מגורמים גנטיים וסביבתיים. בנוסף, השפעת התרופות הקיימות כיום בשוק נצפית רק לאחר טיפול כרוני בתרופה, ולכן קיים צורך חיוני בפיתוח מודל כרוני בבעלי חיים.
מודל ייחודי מסוגו, שיסייע לחוקרים ללימוד שורשי הדיכאון ובחינת תרופות חדשות הנוגדות דיכאון, פותח לאחרונה על ידי חוקרי המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ויוצג בכנס הראשון של המרכז לחקר אינטגרטיבי של המוח, שיתקיים במרכז האוניברסיטאי אריאל ביום שלישי הקרוב.
חוקרי המרכז לחקר אינטגרטיבי של המוח של המרכז האוניברסיטאי, בראשות ד"ר אלברט פנחסוב, ניסו לענות על דרישת המדע, ושכללו מודל שנקרא DSR – Dominant Submissive Relationship model. מודל זה משתמש בתכונות חברתיות שטמונות עמוק בסדר החיים החברתי של בעל חיים החי בקבוצה. מכיוון שאחד ממאפייני מחלת הדיכאון הוא התנהגות צייתנית, ניתן בניסוי לאפיין זוג בעלי-חיים כדומיננטי וצייתן: שתי חיות מתחרות ביניהן על מקור שתייה יחיד בזמן קצוב של 5 דקות, במשך שבוע ימים. כ-25 – 35 אחוזים מן הזוגות יפתחו ביניהן מערכת יחסים של צייתן מול שתלטן, שהיא התנהגות חברתית נורמאלית. החיות הצייתניות מהוות מודל לדיכאון, שכן צייתנות היא אחת מתכונות הדיכאון. טיפול בתרופות נוגדות דיכאון באותן חיות צייתניות הראו ירידה חדה ומשמעותית בהתנהגות הצייתנית.
את ניסוי התחרות על מקור השתייה בדק ד"ר פנחסוב על דור נוסף, לאחר שזיווג פרטי כל קבוצה, בינם לבין עצמם. מספר העכברים שיצרו יחסי צייתנות-שתלטנות גדל ביחס להוריהם, ומגמה זו נשמרה גם בדורות הבאים.
התוצאות שהתקבלו הפכו את המודל לכלי ייחודי ויעיל לסקירה ולימוד האטיולוגיה של הדיכאון, ובחינת תרופות נוגדות דיכאון חדשות. בעזרת ריבוי בתוך כל קבוצה, מצליחים החוקרים ליצור זן של חיות בעלות התכונות הדומיננטיות מחד, ובעלות התכונות הצייתניות מאידך שבעזרתם ניתן יהיה לבודד את הגנים האחראיים על התפתחות התכונות הללו. כמו כן, מודל ייחודי זה, מעשיר ומחזק את המודלים ההתנהגותיים הנמצאים בשימוש כיום, ונותן מענה ייחודי לסקירה של תרופות המשפיעות למשך זמן.