"המים והאנרגיה הם שני הנושאים שיעסיקו את העולם בעשורים הבאים", כך אמר השר לתשתיות לאומיות, בנימין בן אליעזר, בהופעה בפני חברי מועדון המנהלים של איגוד התעשייה הקיבוצית.
השר בן אליעזר הוסיף ואמר כי המחסור במים, המקיף חלקים נרחבים בעולם, פותח שלל אפשרויות עסקיות בפני חברות ישראליות בתחום המים. בשנים האחרונות הפכנו לעמק הסיליקון של תעשיית המים העולמית ומוקד לעליה לרגל ממדינות רבות.
לדברי בן אליעזר הטיפול במשבר המים צריך להיות באמצעות צמצום הצריכה והתפלת מים. בתשובה לשאלה מהקהל הוא התיחס לנושא יבוא מים מתורכיה ואמר שלפי כל הבדיקות הנושא אינו ישים מאחר ומחיר המים כולל כל ההוצאות יהיה כפול מעלות ההתפלה בישראל. אם מישהו יציג בפני נתונים אחרים, נחזור לבדוק את האפשרות.
שר התשתיות אמר שישראל מבססת את אספקת האנרגיה בעתיד על 50% פחם, 40% גז טבעי ו-10% מקורות אנרגיה חלופית כולל אנרגיה סולרית וטורבינות רוח. הוא הציע להפוך את הנגב לאזור עדיפות לאומי לאנרגיות מתחדשות. התחום הגרעיני צריך להיות אצלנו בעדיפות משנית בשל רגישות הנושא. הוא אמר שניתן להגיע להפחתה של 1000-2000 מגה ואט בצריכת החשמל בישראל באמצעות התיעלות.
ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית העלו בפני השר בן אליעזר את הנושאים שמעסיקים את התעשיינים בנושאי האנרגיה והמים. מנכ"ל האיגוד, עמוס רבין, אמר שהעליה בצריכת החשמל והקרבה לשיא יכולת האספקה מעוררים דאגה במפעלים, מאחר והם הראשונים ששיסבלו מניתוק החשמל בעת עומס.
יו"ר האיגוד, יונתן מלמד, אמר שמשרד האוצר שגה שגיאה קריטית כשפקידיו התבשמו ממספר שנים ברוכות בגשמים והקפיאו חלק מתוכניות ההתפלה. לדבריו, היה על משרד התשתיות והגורמים האמונים על משק המים לנהל מלחמת עולם מול האוצר ולא להניח להם לעכב את תוכניות ההתפלה.
מנהל האגף הטכנולוגי באיגוד, דניאל לוז, אמר שהעלאת הבלו על המזוט תגרום להוצאה של 200-400 מיליון שקל למפעלי התעשייה הקיבוצית. הוא ביקש משר התשתיות להתנות את ההתייקרות בכך שלמפעל תהיה חלופה של שימוש בגז טבעי. השר בן אליעזר הבטיח לבדוק את ההצעה.
השר בן אליעזר הוסיף ואמר כי המחסור במים, המקיף חלקים נרחבים בעולם, פותח שלל אפשרויות עסקיות בפני חברות ישראליות בתחום המים. בשנים האחרונות הפכנו לעמק הסיליקון של תעשיית המים העולמית ומוקד לעליה לרגל ממדינות רבות.
לדברי בן אליעזר הטיפול במשבר המים צריך להיות באמצעות צמצום הצריכה והתפלת מים. בתשובה לשאלה מהקהל הוא התיחס לנושא יבוא מים מתורכיה ואמר שלפי כל הבדיקות הנושא אינו ישים מאחר ומחיר המים כולל כל ההוצאות יהיה כפול מעלות ההתפלה בישראל. אם מישהו יציג בפני נתונים אחרים, נחזור לבדוק את האפשרות.
שר התשתיות אמר שישראל מבססת את אספקת האנרגיה בעתיד על 50% פחם, 40% גז טבעי ו-10% מקורות אנרגיה חלופית כולל אנרגיה סולרית וטורבינות רוח. הוא הציע להפוך את הנגב לאזור עדיפות לאומי לאנרגיות מתחדשות. התחום הגרעיני צריך להיות אצלנו בעדיפות משנית בשל רגישות הנושא. הוא אמר שניתן להגיע להפחתה של 1000-2000 מגה ואט בצריכת החשמל בישראל באמצעות התיעלות.
ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית העלו בפני השר בן אליעזר את הנושאים שמעסיקים את התעשיינים בנושאי האנרגיה והמים. מנכ"ל האיגוד, עמוס רבין, אמר שהעליה בצריכת החשמל והקרבה לשיא יכולת האספקה מעוררים דאגה במפעלים, מאחר והם הראשונים ששיסבלו מניתוק החשמל בעת עומס.
יו"ר האיגוד, יונתן מלמד, אמר שמשרד האוצר שגה שגיאה קריטית כשפקידיו התבשמו ממספר שנים ברוכות בגשמים והקפיאו חלק מתוכניות ההתפלה. לדבריו, היה על משרד התשתיות והגורמים האמונים על משק המים לנהל מלחמת עולם מול האוצר ולא להניח להם לעכב את תוכניות ההתפלה.
מנהל האגף הטכנולוגי באיגוד, דניאל לוז, אמר שהעלאת הבלו על המזוט תגרום להוצאה של 200-400 מיליון שקל למפעלי התעשייה הקיבוצית. הוא ביקש משר התשתיות להתנות את ההתייקרות בכך שלמפעל תהיה חלופה של שימוש בגז טבעי. השר בן אליעזר הבטיח לבדוק את ההצעה.