סגנית נשיא בימ"ש השלום בחיפה, השופטת רחל חוזה, הטילה על מנהלת החשבונות של מט"ב בסניף חיפה, נילי בן דוד, עונש של 30 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה של 80,000 ₪ לאחר שהורשעה במעילה בכספי העמותה בסך כולל של יותר ממיליון וחצי שקלים.
בן דוד הורשעה בגניבה, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
בכתב האישום המתוקן נטען כי "בין השנים 1992-2004, עבדה הנאשמת כמנהלת חשבונות של סניף חיפה בחברת מט"ב - שהינה עמותה רשומה למתן שירותי רווחה לקהילה. במסגרת תפקידה הייתה הנאשמת אחראית על כל הפעילות הכספית של סניף חיפה, לרבות העברת ההמחאות לספקים וכן הכנת משכורות לעובדי המנהלה ומשרתה הייתה משרה של אמון. כנטען, בשנת 2004 התגלו אי סדרים ברישומי הנהלת החשבונות שערכה הנאשמת והתברר כי היא מעלה בכספי העמותה בסך של כיותר מ- 1,500,000 ₪, מעילה אשר התבצעה ע"י הנאשמת בשני ערוצים שונים, בערוץ המשכורות ובערוץ ההמחאות. בפעולותיה, הנאשמת גנבה מהעמותה וקיבלה מהבנק במרמה בנסיבות מחמירות סך של 889,500 ₪ בערוץ המשכורות. כמו כן גנבה סך של 670,214 ₪ ממעסיקתה בערוץ ההמחאות, תוך שהינה מזייפת את ההמחאות ועושה שימוש בהמחאות בנסיבות מחמירות".
טרם הכרעת הדין הוצגה בפני השופטת חוות דעת פסיכיאטרית שהובילה להקלה בעונשה של בן דוד.
השופטת חוזה ציינה בגזר הדין כי "מעשי הנאשמת הינם חמורים ומקוממים וכי היא מעלה במסגרת עבודתה כמנהלת חשבונות באמון הרב שניתן לה על ידי העמותה בה הועסקה ונטלה כספים רבים לעצמה מכספי העמותה, כספים אשר נועדו במקור למטרות נעלות של עזרה לציבור הנזקקים, כל זאת עשתה שלא כדין ובמרמה. המעילות הכספיות התבצעו על ידי הנאשמת בשיטתיות במשך שנים ארוכות, תוך שהינה מגשימה את מטרותיה בפעולות רבות של זיוף מסמכים והמחאות וכן בשינוי הרישומים החשבונאיים של העמותה כדבר שבשגרה, בקור רוח ובעזות מצח, ללא כל הסתייגות וללא כל הבעת חרטה מצידה".
השופטת הוסיפה כי ככלל, חומרת העבירות, ריבויין, זמן התמשכותן והתחכום בו הן ניכרו, מצדיקים להטיל על הנאשמת עונש שיכלול מאסר בפועל של ממש לתקופה ארוכה, כאשר עונש שכזה תואם את רמת הענישה המקובלת בעבירות אלה ומבטא את סלידת החברה ממעשי הגזל והמרמה של הנאשמת. יחד עם זאת, ציינה השופטת כי שוכנעה שמתקיימות נסיבות חריגות הנוגעות לשינוי במצבה הבריאותי והנפשי של הנאשמת שחל לאחר ביצוע העבירות, כפי שעלה מטיעוני באת כוחה, מתסקיר שירות המבחן ומהתיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט. מדובר בנאשמת שסבלה בעבר מבעיות רפואיות שונות ובשנת 2005 נתגלה במוחה גידול סרטני אשר הצריך מספר ניתוחים רפואיים להסרתו. כל אלה הותירו את חותמם על יכולתה הקוגניטיבית וכן השפיעו על מצבה הפיסי והנפשי .
כיום הנאשמת נעזרת בכסא גלגלים וכן בבני משפחתה לצורך ביצוע פעולות רגילות יומיומיות ומהתיעוד הרפואי עולה עוד כי זיכרונה לוקה בחסר, היא סובלת מקשיי קשב וריכוז וסיבולת חשיבה ירודה ומבעיות בתפקודה הקוגניטיבי והמוטורי.
הנאשמת אף עברה ניסיונות אובדניים לאחר גילוי הפרשה ובמבחנים פסיכולוגים שנערכו לה נמצאו קוים פסיכוטיים וקוים דיכאוניים. בעבר הוגדרה כסובלת ממחלת נפש זמנית במבדק שנערך לה. החל משנת 2006 היא מקבלת קצבת ביטוח לאומי בשל סעיף נפשי והיא עוברת לאחרונה הליך של שיקום בבית החולים "בני ציון" בחיפה ולאחרונה חל שיפור מה במצבה הרפואי והקוגניטיבי. בבוא בית המשפט לגזור את דינה בנסיבות חריגות כגון אלה שבענייננו, לא ניתן להתעלם משיקולים אינדיבידואלים אלה.
השופטת הוסיפה וקבעה כי במצבה הרפואי של הנאשמת נראה הוא כי שהייה מאחורי סורג ובריח בהיותה נזקקת לטיפול רפואי מתמיד, מתקשה קוגניטיבית ומוטורית וגם מצבה הנפשי אינו שפיר יהא קשה הרבה יותר עבורה, מאשר עבור אדם בריא, יקטע את ההליך השיקומי בעיצומו ויביא להתדרדרות במצבה, וכי לקביעתה, בשל מצבה הבריאותי והנפשי של בן דוד, לא יהא בעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כדי להשיג את מטרות הענישה, על אף חומרתן של העבירות. עוד קבעה, כי לא ניתן אף להמיר עונש של מאסר בפועל, אם יוטל עליה, בעבודות שירות, כאשר מהנתונים שבאו בפני בית המשפט עולה כי לא תימצא מתאימה לריצוי מאסר בעבודות שירות.
בן דוד הורשעה בגניבה, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
בכתב האישום המתוקן נטען כי "בין השנים 1992-2004, עבדה הנאשמת כמנהלת חשבונות של סניף חיפה בחברת מט"ב - שהינה עמותה רשומה למתן שירותי רווחה לקהילה. במסגרת תפקידה הייתה הנאשמת אחראית על כל הפעילות הכספית של סניף חיפה, לרבות העברת ההמחאות לספקים וכן הכנת משכורות לעובדי המנהלה ומשרתה הייתה משרה של אמון. כנטען, בשנת 2004 התגלו אי סדרים ברישומי הנהלת החשבונות שערכה הנאשמת והתברר כי היא מעלה בכספי העמותה בסך של כיותר מ- 1,500,000 ₪, מעילה אשר התבצעה ע"י הנאשמת בשני ערוצים שונים, בערוץ המשכורות ובערוץ ההמחאות. בפעולותיה, הנאשמת גנבה מהעמותה וקיבלה מהבנק במרמה בנסיבות מחמירות סך של 889,500 ₪ בערוץ המשכורות. כמו כן גנבה סך של 670,214 ₪ ממעסיקתה בערוץ ההמחאות, תוך שהינה מזייפת את ההמחאות ועושה שימוש בהמחאות בנסיבות מחמירות".
טרם הכרעת הדין הוצגה בפני השופטת חוות דעת פסיכיאטרית שהובילה להקלה בעונשה של בן דוד.
השופטת חוזה ציינה בגזר הדין כי "מעשי הנאשמת הינם חמורים ומקוממים וכי היא מעלה במסגרת עבודתה כמנהלת חשבונות באמון הרב שניתן לה על ידי העמותה בה הועסקה ונטלה כספים רבים לעצמה מכספי העמותה, כספים אשר נועדו במקור למטרות נעלות של עזרה לציבור הנזקקים, כל זאת עשתה שלא כדין ובמרמה. המעילות הכספיות התבצעו על ידי הנאשמת בשיטתיות במשך שנים ארוכות, תוך שהינה מגשימה את מטרותיה בפעולות רבות של זיוף מסמכים והמחאות וכן בשינוי הרישומים החשבונאיים של העמותה כדבר שבשגרה, בקור רוח ובעזות מצח, ללא כל הסתייגות וללא כל הבעת חרטה מצידה".
השופטת הוסיפה כי ככלל, חומרת העבירות, ריבויין, זמן התמשכותן והתחכום בו הן ניכרו, מצדיקים להטיל על הנאשמת עונש שיכלול מאסר בפועל של ממש לתקופה ארוכה, כאשר עונש שכזה תואם את רמת הענישה המקובלת בעבירות אלה ומבטא את סלידת החברה ממעשי הגזל והמרמה של הנאשמת. יחד עם זאת, ציינה השופטת כי שוכנעה שמתקיימות נסיבות חריגות הנוגעות לשינוי במצבה הבריאותי והנפשי של הנאשמת שחל לאחר ביצוע העבירות, כפי שעלה מטיעוני באת כוחה, מתסקיר שירות המבחן ומהתיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט. מדובר בנאשמת שסבלה בעבר מבעיות רפואיות שונות ובשנת 2005 נתגלה במוחה גידול סרטני אשר הצריך מספר ניתוחים רפואיים להסרתו. כל אלה הותירו את חותמם על יכולתה הקוגניטיבית וכן השפיעו על מצבה הפיסי והנפשי .
כיום הנאשמת נעזרת בכסא גלגלים וכן בבני משפחתה לצורך ביצוע פעולות רגילות יומיומיות ומהתיעוד הרפואי עולה עוד כי זיכרונה לוקה בחסר, היא סובלת מקשיי קשב וריכוז וסיבולת חשיבה ירודה ומבעיות בתפקודה הקוגניטיבי והמוטורי.
הנאשמת אף עברה ניסיונות אובדניים לאחר גילוי הפרשה ובמבחנים פסיכולוגים שנערכו לה נמצאו קוים פסיכוטיים וקוים דיכאוניים. בעבר הוגדרה כסובלת ממחלת נפש זמנית במבדק שנערך לה. החל משנת 2006 היא מקבלת קצבת ביטוח לאומי בשל סעיף נפשי והיא עוברת לאחרונה הליך של שיקום בבית החולים "בני ציון" בחיפה ולאחרונה חל שיפור מה במצבה הרפואי והקוגניטיבי. בבוא בית המשפט לגזור את דינה בנסיבות חריגות כגון אלה שבענייננו, לא ניתן להתעלם משיקולים אינדיבידואלים אלה.
השופטת הוסיפה וקבעה כי במצבה הרפואי של הנאשמת נראה הוא כי שהייה מאחורי סורג ובריח בהיותה נזקקת לטיפול רפואי מתמיד, מתקשה קוגניטיבית ומוטורית וגם מצבה הנפשי אינו שפיר יהא קשה הרבה יותר עבורה, מאשר עבור אדם בריא, יקטע את ההליך השיקומי בעיצומו ויביא להתדרדרות במצבה, וכי לקביעתה, בשל מצבה הבריאותי והנפשי של בן דוד, לא יהא בעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כדי להשיג את מטרות הענישה, על אף חומרתן של העבירות. עוד קבעה, כי לא ניתן אף להמיר עונש של מאסר בפועל, אם יוטל עליה, בעבודות שירות, כאשר מהנתונים שבאו בפני בית המשפט עולה כי לא תימצא מתאימה לריצוי מאסר בעבודות שירות.