כוננות שיא מלווה את מערכות הביטחון והחירום בישראל בשל יום הארבעים לחיסולו של בכיר החיזבאללה עימאד מורנייה. בלבנון מקיים הארגון עצרת לציון היום וארגוני הטרור מקפידים להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל שמעולם לא הודתה בכל קשר לאירוע.
יורם שווייצר, חוקר בכיר במכון למחקרים לאומיים באוניברסיטת תל אביב, התייחס ביומן ערוץ 7 לכוננות המוגברת וקבע כי אין להתייחס ליום הארבעים כיום מועד לפורענות יותר מימים אחרים, ומאידך אין לעצום עין, כלשונו, עם תום היום הזה.
שווייצר מקפיד להדגיש כי במזרח התיכון "אסור אף פעם לזלזל בערך הנקמה". לדבריו במקביל לערך הנקמה רואה ארגון החיזבאללה ערך בתגובה טרוריסטית על מנת לשוב למעמד של הגוף הקובע את כללי המשחק בעימות מול ישראל, כפי שהיה טרם המלחמה האחרונה בלבנון.
לדבריו "ישראל עמעמה, אם לא מחקה, את הקווים האדומים שלה עצמה כשלא הגיבה לפעולות הטרור בחו"ל". להערכתו גם עובדה זו מדרבנת את ראשי הארגון ליטול לידיהם את המושכות.
לשאלת המראיין, שלמה פיוטרקובסקי, מציין שווייצר כי חיסולו של מורנייה מתקבל בעולם המוסלמי כפגיעה באיראן עצמה ולא רק בארגון החיזבאללה. זאת בשל מעמדו המיוחד של האיש, מעמד לו זכה לאחר שנות פעילות בהן רכש את אמון האיראנים ואנשי ארגונו וכך הפך למתאם והמקשר המרכזי בין הארגון לאיראן.
באשר להיקף פגיעת הנקמה של החיזבאללה מציין שווייצר כי אמנם בעבר היו עיקר פעולותיו הגדולות בחו"ל, כדוגמת הפיגוע בארגנטינה והפיגוע שנמנע בתאילנד, אולם כעת יבקש הארגון לפעול מבלי לקומם עליו מדינות וארגונים בינלאומיים, ולהמשיך ולשמר את הלגיטימציה בה מתקבלות בעולם פעולות ממוקדות בישראל.
באשר למעמדו וכוחו של החיזבאללה, אומר שווייצר כי הארגון אמנם ספג מכה לא קלה במלחמה האחרונה, אך מבחינת החימוש הרי שידוע כי הוא לא רק חזר לכוחו אלא אף הכפיר את ארסנל הנשק שלו. עם זאת לדבריו עדיין לא ברור אם עלה בידו לשחזר את כוחו מבחינת היקף כוח האדם שלו, ואם יהיה בכוחו לשחזר את השפעתו הפוליטית בלבנון כפי שהיה בימים שטרם המלחמה, השפעה שפחתה באופן ניכר.