מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, הגיב הבוקר (25.3) על דו"ח המלצות צוות ההכנה של פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית, שנערך בירושלים מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה זו השנה ה-16. יו"ר הפורום הוא שר האוצר ח"כ רוני בר און, והמנהל האקדמי הוא מר דוד ברודט. את המלצות הצוות הציגה עו"ד טלי ירון-אלדר, שותפה במשרד תדמור ושות' ונציבת מס הכנסה לשעבר.
אריאב הסביר כיצד לשיטתו ניתן לצמצם את הביורוקרטיה במערכת הממשלתית. רובד אחד שבו ניתן לפעול הוא הפעילות הפנים ממשלתית. אריאב: "פעמים רבות נשמעות טענות כי מעורבותו של משרד האוצר בתהליכי העבודה הממשלתיים גבוהה יתר על המידה. מבלי להיכנס לוויכוח הגדול בסוגיה זו, די שאומר כי היסטוריה ארוכה של יצירת בלמים ואיזונים הביאה למעורבות אוצרית בתהליכים ממשלתיים מרובים. עלינו, כלומר על הנהלת האוצר, לחשוב היטב האם דרגות החופש הנוכחיות המסורות ליחידות הממשלה מאפשרות את הפעילות הציבורית היעילה ביותר".
"אחריות וסמכות ראוי שילכו יד ביד – ואכן יש לשאול האם במרוצת השנים לא נידלדלה המסכות מידי משרדי הממשלה, ונותרה בידם בעיקר האחריות. האם גלישת הסמכויות למשרד מרכזי כמו משרד האוצר אכן משרתת את התכלית הציבורית? במרוצת השנים, לא רק מרכיבים מרכזיים של סמכות נשאבו למשרד האוצר, אלא גם של האחריות הציבורית הנלווית לה – האם לכך אנו שואפים? אחד הצעדים שבהם נקטנו הוא הרפורמה בייעול הרכש הממשלתי".
כמו כן ציין אריאב כי יש לייעל את הקשר עם האזרחים. "אם נתייחס רגע לסקטור הציבורי כאל מפעל, הרי שניתן לזהות פסי ייצור וירטואליים המייצרים את אותם מוצרים ציבוריים. אלה יכולים להיות פסי ייצור קצרים ופשוטים, אולם בדרך כלל מדובר בפסי ייצור מרובי חוליות. כדי להשלים את הייצור נדרשת פעולה פוזיטיבית של פונקציונר כזה או אחר במשרד. קיימים כמובן מקרים שבהם האוצר רק מפקח מקרוב או מרחוק על כל תהליך הייצור: הוא יאשר את שכר ומספר העובדים בקו הייצור, ויבחן את מידת יעילותו וחיוניותו. הטענה שלי היא שניתן לקצר ולפשט מספר רב של פסי ייצור כאלה. עלינו לבצע עבודת מיפוי יסודית של התהליכים המרכזיים בממשלה. לאחר מכן יהיה עלינו להתמקד במספר קווי ייצור ולחשוב כיצד לשדרג ולייעל אותם".
אריאב התייחס גם לתפקידו של משרד האוצר כמפקח על הפעילות העסקית בסקטור הפרטי, כמו גם על עבודת הפיקוח על חברות ממשלתיות. "אין ספק ששידוד מערכות היחסים בין הרגולטורים לבין עצמם ובין הרגולטורים לבין הסקטור העסקי הוא תנאי לפעילות תקינה ושוטפת של המשק הישראלי כולו. בראש ובראשונה עלינו לשאוף לפעילות מתואמת בין הרגולטורים. אני מכנה זאת 'הרמוניזציה של הרגולציה'. צריך לחשוב גם האם כללי הרגולציה אכן מסדירים את כשלי השוק, או מעכבים את התפתחותו".
עו"ד תמר בן דוד: יש להקים עוד רשויות עצמאיות, שיתנו מענה לכשלים של משרדי הממשלה
עו"ד תמר בן דוד, ממשרד עורכי הדין GKH – גרוס, קלינהנדלר, חודק, ברקמן ושות', הגיבה גם היא להמלצות צוות ההכנה, והעבירה ביקורת על כשליה של הביורוקרטיה הממשלתית: "השקעתי לא מעט זמן בהשתתפות בוועדות ממשלתיות, ותמיד המסקנות היו מקיפות, אבל לא כך הביצוע. לפעמים מי שסיכל את הביצוע היה משרד האוצר, ולפעמים משרד המשפטים. לכולם כמובן כוונות טובות, אבל מי שיישאר בלי מים או חשמל היום יצטרך לשבת בחושך ולהתרחץ בדיאט קולה – מי זוכר כמה שרים ומנכ"לים עברו במשרד התשתיות בשנים האחרונות. זה מעורר צורך בהקמת רשויות עצמאיות דוגמת רשות ניירות ערך, שכפופה לדרג הממשלתי רק במישור החקיקתי".
רונית קן: אי אפשר להתייחס לכל הסקטור הציבורי כאל מקשה אחת
רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, הדגישה את המחויבות של רשויות המדינה להעצמתן הכלכלית של חברות פרטיות, והציעה לשנות את אופן התקצוב של משרדי הממשלה: "אחד הדברים הראשונים שאנחנו מחויבים להם כנותני שירות לציבור – ובוודאי לסקטור העסקי – הוא עמידה בלוחות זמנים, בוודאי כשהיא מעוגנת בחוק. לשקיפות ולממשל זמין גם כן יש חשיבות גבוהה בהקשר הזה. בניגוד להמלצות הדו"ח, אני חושבת שפרסום תכוף מדי של עמדות והחלטות אינו תורם לוודאות של הסקטור העסקי. כמו כן, יש להחליט על סדר עדיפויות, ואי אפשר להתייחס לכל הסקטור הציבורי כאל מקשה אחת – לא יכול להיות שבכל משרד ממשלתי יהיה מבנה שכר אחיד, עם תקנים ותנאים אחידים".
שלמה זיו: פחות רשויות ממשלתיות, יותר הפרטה ומיקור חוץ
רו"ח שלמה זיו, יו"ר משרד רואי החשבון BDO זיו האפט, ביטא את האינטרסים הכלכלים של הסקטור הפרטי. חרף הבעיות התרבותיות הייחודיות לישראל שעליהן הצביע הדו"ח ("תרבות של תכמנות", בלשונו), זיו סבור שיש למעט ברגולציה: "אני רוצה כמעט-להתקומם על דבריה של טלי ירון, שאמרה שהוועדה יוצאת מנקודת השקפה של תרבות של תכמנות שכביכול יש בישראל. זה כמו להתלונן שהבעיות בחינוך הם לא המורים, התקציבים או תוכניות הלימודים – אלא התלמידים.
המלצה אחת של הדו"ח שהיית מסתייג ממנה היא הקמת עוד ועדות וגופים שיעסקו ברגולציה. אנחנו לא צריכים עוד ועדות. אני הייתי מוסיף להמלצות הדו"ח גם המלצה על קידום ההפרטה ומיקור החוץ (Outsourcing) – ואולי אפילו ויתור מוחלט על רגולציה, כל עוד ישנה שמירה על החוק. לאופי הרגולציה – הייתי מעלה תמיהות לגבי ההמלצות על אופי הרגולציה, שכביכול בשלב זה של התפתחות המדינה צריכה להיות רגולציה סגורה, בלי אפשרות של שיקול דעת. האם כאלה רגולטורים אנחנו רוצים לראות על כס נגיד בנק ישראל? ולאו דווקא בעקבות משברים כמו זה מהחודש האחרון".