שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, הודיעה היום על הזוכים בפרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הזוכים בפרס לשנת תשס"ח: הסוכנות היהודית, תנועות הנשים – נעמ"ת – ויצ"ו – אמונה, התאחדות התעשיינים, מועצת תנועות הנוער, עזר מציון ופרוייקט פר"ח לחונכות.



הסוכנות היהודית

נימוקים: הסוכנות היהודית שהוקמה בקונגרס הציוני ה-16 ב-11 לאוגוסט 1929, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. עד קום המדינה הייתה הסוכנות היהודית "ממשלת המדינה בדרך" היא נהלה את חיי היישוב היהודי, פעלה לעליית יהודים, לרכישת קרקעות, להעלאת יישובים על הקרקע ולחיי התרבות ביישוב.

מקום המדינה ועד היום היא פועלת ללא לאות עפ"י החוק לפיתוח הארץ ויישובה, לקליטת עולים מהתפוצות ולתאום פעולותיהם בישראל של מוסדות יהודיים הפועלים בתחומים אלה. הסוכנות היהודית נטלה על עצמה גם את הטיפול בחינוך היהודי-ציוני בתפוצות, העמיקה את הזהות היהודית בעולם והידקה את הקשר בין יהודי ישראל ויהודי העולם באמצעות יצירת שותפויות בין ערים ישראליות וקהילות יהודיות מהעולם. הסוכנות התגייסה לסייע למגזרים חלשים בחברה בישראל ולחזק איזורי פריפריה בישראל בעת שלום ובעתות חרום.

במתן פרס ישראל מביעה מדינת ישראל את הוקרתה לגוף שהביא למימוש חזון שיבת ציון ולכינון הריבונות המדינית לעם היהודי במולדתו המתחדשת ואשר ממשיך יחד עם יהודי העולם ועם ממשלת ישראל – בהגשמה היום יומית בעיצוב פני החברה בישראל, בהתיישבות, בקליטת עלייה, בחינוך, בשיקום שכונות, ובביסוסה של מדינת ישראל.



ארגוני הנשים – נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה

נימוקים: פרס ישראל על מפעל חיים מוענק לשלוש תנועות הנשים: נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה אשר העלו על נס את החתירה לשוויון מגדרי ולמעמד האשה.

על אף ההבדל ביניהן פועלות תנועות הנשים בשיתוף פעולה לקידום נושאים חברתיים הומניים, תרבותיים וחינוכיים מתוך אחריות ציבורית ובראיה מערכתית רחבה תוך הדגשת מעמדן המרכזי של הנשים ובחתירה לקידום השוויון בחברה בישראל.

מפעלן להקמת מעונות יום לגיל הרך איפשר לילדים בגיל הרך לשהות במסגרות חינוכית איכותיות ולאפשר לאמהותיהן להשתלב בענף התעסוקה.

שלושת הגופים מהווים דוגמא לשיתופי פעולה בקידום החקיקה ובמתן הייעוץ המשפטי לכלל הנשים. בסיוען הקימו מסגרות למניעת אלימות, מקלטים לנשים מוכות. בזכות תרומתן הפכה מדינת ישראל למובילה בעולם בתחום קידום מעמד האשה.

"אמונה" - תנועת האשה הדתית לאומית בישראל

תנועת האשה הדתית - לאומית בישראל מציינת 70 שנה לייסודה. ההיסטוריה של התנועה מתחילה בשלהי 1918, עת קרא "המזרחי" לנשים להשתתף ולעמוד לצד הגברים בתחייה הלאומית. תפיסתן של הנשים שנענו לקריאה תאמה את התפיסה הגברית ולפיה "הבית" הוא המוקד לפעילות האשה, אך צירוף הפן הלאומי היה בגדר חידוש. בד ובד עם התארגנות "נשי המזרחי", הופיעה בארץ דמות נשית חדשה: החלוצה הדתית. הרוחות שנשבו ברחוב היהודי באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה לא פסחו על היהדות הדתית.

צעירות רבות שאפו לפרוץ את המסגרת המסורתית ולהשתתף במפעל התחייה הלאומי. בשנת 1935 עלו לארץ כ-800 חלוצות דתיות, ובעקבות כך התאגד ארגון הפועלות הדתיות. הן לא הצהירו על שאיפה מודרנית לשוויון בין המינים, אלא בקשו ליצור כלי ארגוני כאמצעי להשיג לחברה את מקומה הראוי בעבודה, בהתיישבות ובחיי הציבור, מבלי לקרוא תיגר על המסגרת היהודית המסורתית.

שבעים שנה עברו מאז. בתנועת האשה הדתית לאומית בישראל – "אמונה" – רשומות רבבות מתנדבות וחברות פעילות. "אמונה" מפעילה בכל רחבי הארץ: מכללה אקדמית להכשרת מורות בתחומי האמנות, העיצוב החזותי והתיאטרון, 5 בתי אולפנה לבנות, 135 מעונות יום, וביניהם גם מעונות רב תכליתיים לילדים בסיכון, 5 כפרי נוער לילדי מצוקה, מקלט חירום וקלט חירום, מדרשה להכשרת מנחות מקצועיות ללימודי הבית והמשפחה וכן – 13 מרכזים לייעוץ ולטיפול במשפחה ולייעוץ משפטי.

"אמונה" מפעילה את אגודת "בת-עמי" (אמונה-אלומה), בה משרתות מדי שנה אלפי מתנדבות במסגרת השירות הלאומי. התנועה רואה בקיומה וחיזוקה של המשפחה היהודית אבן יסוד לבניינה של החברה בישראל, מעורבת בזירה הציבורית ושותפה עם ארגוני הנשים במאבקים ציבוריים. אלפי מתנדבות "אמונה" פועלות בסניפים למען קשישים, משפחות במצוקה, נוער בסיכון ועולים חדשים.



התאחדות התעשיינים

נימוקים: במהלך 60 שנותיה צמחה במדינת ישראל, למרות מגבלות גודלה והעדר משאבים, תעשייה דינמית ומצליחה שנחשבת היום למנוע הצמיחה העיקרי של היצוא והמושכת אחריה את כל המשק הישראלי ולשגשוג כלכלי חסר תקדים. ענפי טכנולוגית העילית (ההיי-טק), הפנינה שבכתר התעשייה הישראלית, התעשיות הבטחוניות, התעשייה החקלאית ואחרות, קנו לעצמם שם עולמי בזכות האיכות והחדשנות יוצאי הדופן והטביעו את חותמם במוצרים הטכנולוגיים המובילים בעולם.

על התפקיד שמילאו התעשייה והתעשיינים בקידום הכלכלה ושגשוגה, על תרומתם לביטחון המדינה ולשילובה של ישראל בתהליכי הגלובליזציה, על תרומתם לחיזוק החברה ולהרחבת התעסוקה, לקליטת העלייה ולקידום מדיניות מיזוג גלויות, על התרומה בהגברת החינוך המקצועי, ביישום מדיניות פיזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה - על כל אלה ראויה התעשייה הישראלית, התאחדות התעשיינים לזכות בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.



מועצת תנועות הנוער

נימוקים: תנועות הנוער מהוות אספקלריה נאמנה לסיפורה של הציונות ולתקומתו של העם במדינת ישראל. טרם קום המדינה פעלו תנועות הנוער לעידוד העלייה לישראל, פעילותם נמשכה גם במהלך מלחמת העולם השנייה וחבריהן מילאו תפקיד משמעותי במרד הגיטאות.

המאפיין אל כלל תנועות הנוער הוא התאמת פעילותן לאתגרים המרכזיים של החברה בישראל. בימי המאבק – סיוע במשימות לאומיות בהגנה ולחימה, בתום המלחמה פעלו להקמת ישובים שהבטיחו את גבולות המדינה, סייעו בקליטת העלייה, לחמו במסגרת ביעור הבערות, הקימו מסגרות שהתמודדו בשסעים החברתיים, בעוני ובמצוקה.

תנועות הנוער מצליחות להטמיע בקרב חבריהן מסד חינוכי ערכי, תחושת מחויבות ליחיד ולחברה ומודעות לדפוסי החיים החברתיים בעיירות, בערים וביישוב הערבי.

כיום פעילים 250,000 חניכים ומדריכים במסגרת 14 תנועות הנוער החברות במועצת תנועות הנוער בישראל. למפעל תנועות הנוער בישראל המסמל את היכולת להציב אתגרים ולכלול בהם נערות ונערים מכלל קבוצות החברה מוענק פרס ישראל במפעל חיים תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח תוך תקווה שיחד ישכילו להתמודד באתגריה המתחדשים של המדינה.

עזר מציון

נימוקים: אגודת "עזר מציון" הוקמה בשנת 1979 והיא העמותה הגדולה והמובילה בישראל בתחום הסיוע הפארא-רפואי לחולים ולמוגבלים. בעזרת צוות מקצועי ו-10,000 מתנדבים, מפעילה כיום "עזר מציון" כ-40 סניפים ומעניקה שירותים ללמעלה מחצי מליון אנשים בישראל, ללא תמורה וללא הבדל גזע, דת או מין.

בין השאר הקימה "עזר מציון" את המאגר הלאומי לתורמי מח עצמות, אשר כולל כיום קרוב ל-230,000 תורמים פוטנציאליים ובכך מהווה את המאגר היהודי הגדול בעולם. מגוון הפעולות של "עזר מציון" כולל סיוע לחולי סרטן, אספקת ארוחות חמות לבתי חולים, הסעות לטיפולים רפואיים, השאלת ציוד רפואי ושיקומי, סיעוד ותמיכה בקשישים.

 תרומתה של "עזר מציון" לאלה הסובלים מבעיות תפקודיות או הנמצאים במצבי משבר היא דוגמא ומופת למסירות, לרוח התנדבות ולחמלה. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את "עזר מציון" ראויה לפרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.



פר"ח – פרוייקט חונכות

נימוקים: פר"ח הוקם לפני שלושים וארבע שנים. מפרויקט קטן שמנה 12 סטודנטים בשנת 1974, הפך פרח למפעל גדול וייחודי.

כ-30,000 סטודנטים פעילים מידי שנה ב-207 ישובים בשורה מגוונת של פעילויות חינוכיות הנוגעות ברבבות ילדים, נוער וגם מבוגרים ובקהילות רבות במדינת ישראל.

פר"ח טבע את העיקרון שתמורת מילגת לימודים פועל הסטודנט למען הקהילה. תוך שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות לבין פר"ח הצטרפו למעלה מחצי מליון סטודנטים למערך הלימודים האקדמיים ממגזרי אוכלוסיה שקודם לכן לא הגיעו לאקדמיה. במשך 34 שנות פעילותו של פר"ח זכה הארגון להשפיע על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים. פר"ח פועל אך ורק בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה או בקרב אוכלוסיות נזקקות. כחמישית מפעילות פר"ח מתבצעת בכפרים ובערים במגזר הערבי, 62% מחונכי פר"ח פעילים בפריפריה, בדרום הארץ ובצפונה. פר"ח מצטיין במקצועיות, בחסכנות ניהולית ובמוטיבציה גבוהה לתרום למען החברה בישראל. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרויקט פר"ח ראוי לפרס ישראל בתחום מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.