ניסוי קליני מוצלח בחומר חדש, 108-AL, שעשוי לטפל במחלת האלצהיימר, מתבסס על תגלית ישראלית מקורית ממעבדתה של פרופסור אילנה גוזס מאוניברסיטת תל אביב. הניסוי בוצע לאחרונה על ידי החברה הקנדית ALLON THERAPEUTICS, מייסודה של פרופ' גוזס.
על פי פרסומי החברה התגלתה התרופה הניסיונית כיעילה בשיפור תפקודי הזיכרון והלמידה של אנשים עם פגיעה קוגניטיבית קלה, מהסוג המנבא בדרך כלל את תחילתה של מחלת האלצהיימר. מטופלים שקיבלו במשך 12 שבועות מינון גבוה של התרופה – הניתנת כתרסיס לאף, גילו שיפור מרשים במבחנים המודדים זיכרון לטווח קצר, זיכרון פעיל וכושר זיהוי – יכולות הנפגעות בצורה קשה אצל חולי אלצהיימר. ממצא משמעותי ביותר הראה כי ההשפעה החיובית נשמרה גם ארבעה שבועות לאחר הפסקת מתן התרופה הניסיונית.
מחלת האלצהיימר, הפוגעת בכ-7.5% מהאוכלוסייה מעל גיל 65, ובכשליש מהקשישים מעל גיל 85, נחשבת כיום לחשוכת מרפא, והשפעת הטיפולים הקיימים מוגבלת וקצרת מועד. זאת למרות מאמציהם הבלתי פוסקים של חוקרים ברחבי העולם, למצוא מענה אפקטיבי למצוקה העצומה של הלוקים במחלה ובני משפחותיהם. הצלחת התרופה הניסיונית החדשה עשויה להעניק תקווה למיליונים רבים ברחבי תבל – תקווה שנבטה לראשונה במעבדה באוניברסיטת תל אביב.
"החומר הפעיל בתרופה הוא חלבון קצר מאוד בשם NAP, מקטע מחלבון ארוך יותר שנקרא ADNP", מסבירה פרופ' גוזס. "אנחנו גילינו את הADNP- בשנות ה-90, ולאחרונה מצאנו שהוא אחראי על בקרה של כ-400 גנים, הקשורים להתמיינות תאים בכלל, ותאי עצב בפרט, במהלך ההתפתחות העוברית. הניסויים שלנו הראו של-ADNP יש תפקיד חשוב ביותר בתפקודו של המוח, אך מאחר שזהו חלבון ארוך מאוד, לא ניתן לבסס עליו תרופה. לכן חיפשנו מקטע קטן ממנו, שיכול לשמר חיוניות של תאי עצב, וכך הגענו ל-NAP. אנחנו מעריכים שהחומר הזה יכול לשמש כבסיס לתרופות למגוון רחב של מחלות ופגיעות מוחיות".
כדי לפתח תרופות המסתמכות על התגליות במעבדתה שבתל אביב, הקימה פרופ' גוזס את החברה הביוטכנולוגית Allon Therapeutics Inc הנושאת את שמו של אביה, יצחק אלון ז"ל, ופועלת בונקובר, קנדה. לדברי פרופ' גוזס, נקטה החברה בגישה מדעית חדשנית בחיפוש אחר מענה לאלצהיימר:
"למוחם של חולי אלצהיימר יש שני מאפיינים עיקריים: הצטברות פלאק המורכב מהמקטע החלבוני ביתא עמילואיד מחוץ לתאי העצב במוח, והסתבכות חוטים חלבוניים המורכבים מהחלבון טאו – TAU - בתוך תאי העצב. בניגוד למחקרים אחרים, מתמקדת הטכנולוגיה של "אלון" בעיקר בהסתבכות החוטים של ה –TAU. כמו כן, זוהי התרופה הנסיונית הראשונה שהגיעה לשלב של ניסויים קליניים מתקדמים, המשפיעה ככל הנראה על שני המאפיינים - ביתא עמילואיד ו-TAU – גם יחד: בניסויים על עכברים עם מאפייני אלצהיימר (בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון), התגלתה הפחתה של 70% בתהליך הביוכימי שיוצר את ההסתבכויות של TAU, ירידה של 20% ברמת חלבון הפלאק העמילואידי, ושיפור משמעותי ביכולות הקוגניטיביות".
השאלה הבאה הייתה: האם התרופה יעילה גם בבני אדם?
השלב הראשון בניסוי בבני אדם נועד לוודא שה שה108–AL הנו חומר בטוח לשימוש. שלב זה הסתיים בהצלחה במרץ 2007. מכאן התקדמה Allon Therapeutics לשלב השני: בדיקת השפעתה של התרופה על בני אדם במצב הנחשב לטרום-אלצהיימר. 144 נבדקים, גברים ונשים בני 55-85, חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה תרופת-דמה, קבוצה שקיבלה מינון נמוך של 108-AL, וקבוצה שקיבלה מינון גבוה, פעמיים ביום – כל זאת במשך 12 שבועות. כל הנבדקים עברו סדרת מבחנים למדידת יכולותיהם קוגניטיביות – בתחילת הניסוי, במהלכו, בסופו, וכן חודש לאחר סיומו.
"וזה עבד!" אומרת פרופ' גוזס בסיפוק, "הממצאים היו חד משמעיים ומרשימים ביותר. באחד המבחנים התגלה שיפור של 62.4% בזיכרון לטווח קצר הנבדקים שקיבלו מינון גבוה. במבחן אחר, הבודק זיכרון לטווח קצר, זיכרון פעיל ותהליכי עיבוד שפה ודיבור, נמצא שיפור של 17.2%, שאף הוא משמעותי ביותר מבחינה סטטיסטית ורפואית".
הצלחת השלב השני של הניסוי הקליני, שדווחה בסוף פברואר 2008, גרמה לעליה במשמעותית מניותיה של Allon, הנסחרת בבורסה הקנדית, כל אלה יסייעו לה, ללא ספק, לגייס את ההון הדרוש לביצוע השלב הבא: ניסוי קליני בחולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני, הצפוי להתחיל במהלך שנת 2008.
בנוסף לאלצהיימר, עוסקת Allon בחיפוש אחר תרופות למחלות ופגיעות אחרות הקשורות במוח, תרופות המבוססות אף הן על המקטע החלבוני הקצר NAP. ניסויים הנערכים בימים אלה בודקים את יעילות מוצרי החברה בטיפול בפגיעה הקוגניטיבית האופיינית לסכיזופרניה, ובירידה קוגניטיבית קלה המתרחשת בעקבות ניתוחי מעקפים. יעדים נוספים כוללים תרופות למחלת הפרקינסון, לנזקי אירוע מוחי ופגיעות אחרות במערכת העצבים המרכזית. והכל בעזרת מקטע חלבוני אחד זעיר, שהתגלה במעבדה בתל אביב.