בכנסת התקיים היום (ד') דיון מיוחד אותו יזם חבר הכנסת משה גפני ובו עסקו חברי הכנסת בתופעת האנטישמיות המתעוררת ברוסיה. זאת, לנוכח עלילת הדם החדשה שהחלה מופצת בנובוסיבירסק.
כזכור דיווחנו כאן לפני כשלושה שבועות על כרזות שהופצו בנובוסיבירסק ובהן נכתב: "שימו לב, הורים רוסים! שימרו על ילדיכם לפני חודש אפריל 2008 - חג הפסח היהודי. המגעילים הללו עדיין מקיימים טקסי פולחן לאלילים שלהם. הם גונבים ילדים קטנים, מוציאים את דמם ומכינים מזה את האוכל הקדוש שלהם. את גופות הילדים זורקים למזבלות ובתופעת היעלמותם של ילדים בערים של רוסיה מאשימים מקומיים".
אירנה קנטרוביץ', חוקרת בכירה במכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב, שוחחה ביומן ערוץ 7 על התופעה המתגברת בתקופה האחרונה. לדבריה תופעת האנטישמיות ברוסיה מהווה חלק מהתפרצות גל שנאת הזרים הגואה במדינה. היא מציינת כי באופן יחסי המקרים בהם מותקפים זרים מסתכמים בעשרות ומאות מדי חודש, "הם פוגעים בסטודנטים, באנשי עסקים במבקשי עבודה. מדובר בעשרות ומאות מקרים שרובם כלל לא מדווח".
לעומת אירועים אלה "הפגיעות האנטישמיות הן גורם קטן. אין עשרות פגיעות דווקא ביהודים". קנטרוביץ' סבורה כי החקירה באירועים אלה נפתחת אך בתואנות שונות היא אינה מסתיימת בהענשת הפורעים. היא מספרת על מקרה בו נלכד צעיר אנטישמי על פגיעה ביהודים, אולם משפטו נמשך על פני שלוש שנים שלאחריהן נטען כי כבר חל חוק התיישנות על מעשיו, ולכן למרות שהורשע הוא שוחרר לביתו.
לשאלת המראיין, עוזי ברוך, אומרת קנטרוביץ' כי בהחלט יתכן שהסיבה לסגירת תיקי החקירה ללא הענשת הפורעים היא חשש מהתססת הרוחות ברחוב הרוסי.
לדבריה על אף שמדובר באירועים לא רבים, יש לראות בעצם קיומם של המקרים תופעה חמורה שעל ישראל להוקיע אותה ולתבוע טיפול ממשלתי.
באשר לטיפול הממשלתי בתופעה מציינת קנטרוביץ' כי הממשלה אמנם מגנה וקיימים חוקים נגד אנטישמיות, אך הם אינם נאכפים. לטעמה בכוחו של הפרלמנט הישראלי לדרוש בהודעת גינוי שלו, פעולה נחרצת הרבה יותר.