לבית משפט השלום בנתניה הוגשה אתמול בקשה לא שיגרתית, עוה"ד יעקב מנקין ואורנה מרמלשטיין פנו לשופטת קולנדר, וביקשו כי לא תאפשר למדינה לפרוש את חסותה על שני שוטרים שהיכו ופצעו במאי 2005 את העיתונאי הקשיש יצחק הילדסהיימר.
מדובר בארוע שהתרחש על רקע ההפגנות נגד הגירוש מגוש קטיף. הילדסהיימר, בן למעלה מ-70, נקלע לאחת מחסימות הכבישים של מתנגדי הגירוש, בצומת ערד. נאמן למקצועו, ירד מהרכב והחל לצלם את הארוע. שני שוטרים – ליאון ועקנין ומוחמד אזברגה - שצולמו על ידו כשהם גוררים מפגינים דחפו אותו באלימות, לקחו ממנו את המצלמה, הפילו אותו פעמיים ופצעו אותו, למרות ותוך כדי שהוא מציג בפניהם תעודת עיתונאי.
בסיוע ארגון זכויות האדם ביש"ע הגיש הילדסהיימר תלונה למח"ש, שלאחר חקירה החליטה להעמיד את שני השוטרים לדין משמעתי.
אחד השוטרים – לאון ועקנין – לא הועמד לדין משמעתי כיון שפרש מהמשטרה. השוטר השני – מוחמד אזברגה - זוכה בבית הדין המשמעתי של המשטרה מחמת הספק. עורכי הדין הפועלים מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, הגישו תביעת נזיקין נגד שני השוטרים (אחד מהם שוטר לשעבר) בבית משפט השלום בנתניה.
לאחרונה הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט, כי החליט להעניק חסינות לשני השוטרים, כיון שעשו את המעשים המיוחסים להם בכתב התביעה "תוך כדי מילוי תפקידם השלטוני".
אתמול הוגשה לבית המשפט "בקשה לקביעה שלא מתקיימים תנאי החסינות". בבקשה מצטטים עורכי הדין את לשון החוק לפיו לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני. על פי החוק הוראה זו לא תחול על מעשה "שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".
הבקשה תוקפת את הודעת המדינה בה נאמר כי שני השוטרים "פעלו במסגרת מילוי תפקידם והפעילו שיקול דעת סביר" - ומזכירה לבית המשפט כי התובע הנו "אדם בן 70, עיתונאי במקצועו, אשר רק במראה עיניים היה ברור לכל אדם סביר שאינו חלק מההפגנה שכללה ברובה בני נוער".
עו"ד מנקין טוען, "ניתן להוכיח בנקל כי השוטרים הנתבעים פעלו ביודעין מתוך כוונה ליצור נזק או בשיויון נפש לאפשרות לגרימתו. ולראיה, כך סברה גם המחלקה לחקירות שוטרים, וגם השופטת בבית הדין המשמעתי, שזיכתה את השוטר אזברגה רק מחמת הספק".
"עצם היותם של המשיבים עובדי ציבור אינה מאפשרת להם להתעמר באזרחים תמימים ... הענקת חסינות למשיבים ע"י המדינה תעביר מסר שגוי לשוטרי משטרת ישראל לפיהם מעשים אלימים כנגד אזרחים מהשורה מקבלים "הכשר" חוקי ע"י הפרקליטות בכך שהיא פורשת את חסותה עליהם ובכך משבשת את השלטון הדמוקרטי במדינה", טוענים עורכי הדין.
מדובר בארוע שהתרחש על רקע ההפגנות נגד הגירוש מגוש קטיף. הילדסהיימר, בן למעלה מ-70, נקלע לאחת מחסימות הכבישים של מתנגדי הגירוש, בצומת ערד. נאמן למקצועו, ירד מהרכב והחל לצלם את הארוע. שני שוטרים – ליאון ועקנין ומוחמד אזברגה - שצולמו על ידו כשהם גוררים מפגינים דחפו אותו באלימות, לקחו ממנו את המצלמה, הפילו אותו פעמיים ופצעו אותו, למרות ותוך כדי שהוא מציג בפניהם תעודת עיתונאי.
בסיוע ארגון זכויות האדם ביש"ע הגיש הילדסהיימר תלונה למח"ש, שלאחר חקירה החליטה להעמיד את שני השוטרים לדין משמעתי.
אחד השוטרים – לאון ועקנין – לא הועמד לדין משמעתי כיון שפרש מהמשטרה. השוטר השני – מוחמד אזברגה - זוכה בבית הדין המשמעתי של המשטרה מחמת הספק. עורכי הדין הפועלים מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע, הגישו תביעת נזיקין נגד שני השוטרים (אחד מהם שוטר לשעבר) בבית משפט השלום בנתניה.
לאחרונה הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט, כי החליט להעניק חסינות לשני השוטרים, כיון שעשו את המעשים המיוחסים להם בכתב התביעה "תוך כדי מילוי תפקידם השלטוני".
אתמול הוגשה לבית המשפט "בקשה לקביעה שלא מתקיימים תנאי החסינות". בבקשה מצטטים עורכי הדין את לשון החוק לפיו לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני. על פי החוק הוראה זו לא תחול על מעשה "שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".
הבקשה תוקפת את הודעת המדינה בה נאמר כי שני השוטרים "פעלו במסגרת מילוי תפקידם והפעילו שיקול דעת סביר" - ומזכירה לבית המשפט כי התובע הנו "אדם בן 70, עיתונאי במקצועו, אשר רק במראה עיניים היה ברור לכל אדם סביר שאינו חלק מההפגנה שכללה ברובה בני נוער".
עו"ד מנקין טוען, "ניתן להוכיח בנקל כי השוטרים הנתבעים פעלו ביודעין מתוך כוונה ליצור נזק או בשיויון נפש לאפשרות לגרימתו. ולראיה, כך סברה גם המחלקה לחקירות שוטרים, וגם השופטת בבית הדין המשמעתי, שזיכתה את השוטר אזברגה רק מחמת הספק".
"עצם היותם של המשיבים עובדי ציבור אינה מאפשרת להם להתעמר באזרחים תמימים ... הענקת חסינות למשיבים ע"י המדינה תעביר מסר שגוי לשוטרי משטרת ישראל לפיהם מעשים אלימים כנגד אזרחים מהשורה מקבלים "הכשר" חוקי ע"י הפרקליטות בכך שהיא פורשת את חסותה עליהם ובכך משבשת את השלטון הדמוקרטי במדינה", טוענים עורכי הדין.