ביום חמישי הקרוב צפויים האחים דני ואיציק חלמיש להיכנס לכלא בעקבות הרשעתם בירי לעבר פלשתינים. זאת על אף שלטענתם לא ירו ברובה שבידיהם וניתן היה להוכיח זאת בבדיקה בליסטית פשוטה שנמנעה על ידי המשטרה.
לקראת האירוע מתוכננת הפגנת תמיכה שתלווה את השניים ביום חמישי בשעה 10:00 במגרש הרוסים בירושלים.
נזכיר את עיקרי הפרשה:
איציק ודני חלמיש מתגוררים במעלה רחבעם שבגוש עציון. בתחילת שנת 2004 פלשו רועים ערבים לשטחי מרעה של חוות הנוער "שדה בר" הקרובה למעלה רחבעם. המקום נמצא כקילומטר מהמקום שבו נרצחו הילדים קובי מנדל ויוסי איש-רן, שלוש שנים קודם לכן, בידי רועים ערבים – רועים שלא נתפסו וממשיכים להסתובב בשטח גם היום.
אחראי הביטחון (מטעם משרד הביטחון) של שדה בר, ברוך פלדבאום, קרא לחברי כיתת הכוננות, איציק ודני, לסייע לו, ואכן יחד יצאו להרחיק את הרועים הערבים משטח המרעה שבו רועים הילדים משדה בר.
בשלב זה הקיפה קבוצה של כעשרים ערבים את השלושה ואיימה עליהם באבנים ובמקלות. פלדבאום ירה בקרקע, ונסוג יחד עם הצמד חלמיש. הערבים פנו למשטרה וטענו כי היהודים התקיפו אותם וירו עליהם. השלושה נעצרו על ידי המשטרה, אך לא פעלה נגד הערבים ואפילו לא חקרה אותם. זאת למרות תלונות נגדיות מצד היהודים. הטענה בבית המשפט הייתה שאין כוונה לחקור את הערבים כיוון שהם אלה התובעים בפרשה.
איציק ודני הואשמו בכך שירו על הערבים. למרות שאף ערבי לא נפגע מירייה, ולמרות שהתרמילים שנמצאו אינם מתאימים לרובים של איציק ודני, ולמרות סתירות אחרות בעדויות הערבים, העדיף בית המשפט את גרסתם ועל סמך זה בלבד הרשיע את איציק ודני, ודן אותם לשמונה ושבעה חודשי מאסר.
בערעור טענו איציק ודני כי הראיות מצביעות על כך שאינם אשמים, וכי בחקירה ובמשפט היו פגמים. התביעה הודתה בקיומם של הפגמים ואמרה כי אינה יכולה להסביר אותם. למרות זאת דחו בתי המשפט המחוזי והעליון את הערעור בטענה טכנית, וקבעו כי על איציק ודני ללכת לכלא.
לפני שבועות אחדים פתחו תומכיהם של חלמיש ובא כוחם עו"ד שפטל במגעים מול לשכת נשיא המדינה במטרה להביא לחנינתם, וכן עם גורמים נוספים במסדרונות הפוליטיים. לאחר שהוברר כי המהלך עשוי להתמשך תקופה ארוכה, ובאידך סירב בית המשפט להקפיא את ההליכים נגדם עד להשלמת המגעים לחנינת השניים, מתכוונים תומכי האחים חלמיש לקיים את הפגנה ביום חמישי בבוקר. זאת כחלק ממהלכי התמיכה בשניים. נזכיר כי באחרונה הופצה ברשת האינטרנט עצומת תמיכה תחת הכותרת "הפקרת לוחמי כתות הכוננות" ובקריאה לביטול עונשם של השניים.
האחים חלמיש בראיון ל-INNTV.
מהועד המסייע לאחים חלמיש נמסרה רשימת הראיות והפגמים במשפט. אנו מביאים אותה כאן כלשונה:
"איציק ודני הואשמו בתקיפה. נשקם נלקח מהם ע"פ צו בית משפט למטרת בדיקות זיהוי פלילי (מז"פ). במשפט טענו הערבים כי דני ואיציק ירו עליהם. התרמילים שנמצאו בשטח אינם מתאימים לרוביהם של איציק ודני. המשטרה הורתה למז"פ שלא לבדוק את הראיות (נספח 2), ומנעה אפשרות של בדיקה בעתיד בכך שירתה ברובים בעצמה על מנת להוכיח שהם תקינים – שאז אפשר להאשים את איציק ודני בסעיף נוסף...
בדבר זה תלוי כל המשפט: אם הרובים לא ירו, אז ברור שהערבים משקרים ואיציק ודני לא אשמים. אבל המשטרה לא בדקה, ואף פעלה כך שלא יהיה אפשר לבדוק בעתיד: המשטרה השמידה ראיה מרכזית בתיק. יש עקרון ידוע שאומר שמי שמסרב לבדיקה, מסיקים מכך שהבדיקה לרעתו – למשל, אדם שמסרב לבדיקה של רמת אלכוהול ("ינשוף") בנהיגה, רואים אותו כאילו נהג בשכרות. אנשים מורשעים על סמך העיקרון הזה. לפי דיני הראיות, ולפי ההיגיון הפשוט (שהתרמילים שנמצאו מתאימים לרובה אחר), איציק ודני זכאים. בית משפט השלום התעלם מהראיות ומטענות ההגנה, והרשיע את איציק ודני.
איציק ודני ערערו בבית המשפט המחוזי. בערעור הודתה התביעה (נספח 3) כי אין הסבר לשאלה, מדוע לא בדקה המשטרה את הרובים – בדיקה שהייתה מראה בוודאות מי אומר אמת, הם או הערבים. התביעה מוסיפה כי מאחר שאין הסבר, צריך להרשיע, כלומר: אם הנאשם אינו יכול להוכיח את חפותו – אז הוא אשם. כמו כן מודה התביעה כי נפלו פגמים נוספים במשפט (נספח 4). לתביעה אין הסבר לפגמים אלו. בית המשפט המחוזי התעלם מהפגמים במשפט, ודחה את הערעור מסיבה טכנית – בטענה שהיו צריכים לומר את הדברים במשפט ולא בערעור, דבר שאינו נכון מבחינה משפטית.
איציק ודני פנו לבית המשפט העליון, בניסיון נוסף לגרום למערכת להודות שטעתה. בית המשפט העליון התחמק מהצורך לענות באופן ענייני על ידי כך ששם בפיהם טענה שלא אמרו כלל, כאילו הוויכוח הוא על הסיבה מדוע לא נבדקו הרובים, ולא על המשמעות של העובדה הזאת (נספח 5), אישר אף הוא - בחצי פה - כי נפלו פגמים במשפט (נספח 5), אבל דחה אותם גם הוא – ושוב, מסיבות טכניות.
סיבת ההרשעה היא המוכיחה את חפותם: בית משפט השלום התעלם מעניין הנשק, ואמר שהוא מאמין לערבים. בשני ערעורים, במחוזי ובעליון, הודו השופטים כי ההליך פגום – אבל אמרו שהיה צריך לטעון כך קודם. כלומר, הם נאחזים בטענה טכנית כדי לשלוח לכלא שני אנשים, שלא עשו את הדבר שהואשמו בו. יש לציין כי אפילו טענה טכנית זו אינה נכונה – לפי החוק אפשר להעלות טענה משפטית (וזו היא טענה משפטית) בכל שלב. כמו כן יש עקרון שאין מרשיעים אדם בגלל שלא טען טענה העולה מהראיות. כך או כך, ההרשעה מנוגדת לכללי המשפט התקין".