מנהל מכון באס"א (בגין סדאת) פרופ' אפרים ענבר התייחס ביומן ערוץ 7 לדיווחים אודות מתיחות מסוימת בגבול הצפוני. לדבריו "צריך להיות מודאגים תמיד. אנחנו הרי חלק מהמזרח התיכון".
בדבריו ציין פרופ' עינבר כי לסוריה רגישויות ביטחוניות מיוחדות בתקופה זו. זאת בעקבות שותפותה עם איראן והיכרותה עם ההתנגדות האמריקאית לציר הרשע בו מהווה איראן חלק מרכזי ומכריע.
לדבריו תקיפת המתקן הגרעיני בסוריה מבהיר לממשל הסורי כי הוא עשוי להיות מטרה מבחינתה של ארצות הברית או של שליחתה, כלשונו, ישראל.
באשר להעדפות הסוריות אומר עינבר כי המציאות מוכיחה כי הממשל הסורי מעדיף שקט מול ישראל על פני רמת הגולן, אך הכרעה אסטרטגית זו יכול להשתנות. בנוסף הוא מזכיר ש"מלחמת לבנון לא הועילה לתדמיתה ההרתעתית של ישראל". זאת בעיקר לנוכח ההתבטאויות הסוריות לאחר המלחמה ולפיהן הוכח שניתן להכריע את ישראל מבחינה צבאית ויש לבחון את האפשרות הזו במאבק להשבת הגולן לידי סוריה.
להערכתו של עינבר מתיחות בגולן אינה אינטרס סורי אך "לא בטוח שמה שחושבים בירושלים חושבים גם בדמשק".
באשר לקשר בין החיזבאללה לדמשק אומר פרופ' עינבר כי מדובר בשיתוף פעולה רצוף אך לא מוחלט. הוא מציין את מניעת הבחירות לנשיאות לבנון, מהלך המתבצע בהנחיית סוריה על ידי החיזבאללה, אולם במקביל אומר כי ישנם מהלכם עצמאיים של הארגון. לדבריו העם הלבנוני מעריך מאוד את החיזבאללה אחרי המלחמה האחרונה ולדבריו מן הראוי שלא להקל ראש ביכולת הסיבולת של העולם הערבי גם אם הנהגתו מובילה לחורבן ומצור בהתנהלותה.
"צריך לדבר עם הסורים בתורכית. בכוח. התורכים איימו על הסורים בפעולה צבאית אם לא יכנעו והסורים נכנעו. התורכים קיבלו ריבונות על השטח והפסקה בטרור. אין מקום לשפה ביילינית, וזהו גם האינטרס האמריקאי", מסכם עינבר את היחס הראוי לטעמו לסוריה.