מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מעריך את עלות יישום החלטת הממשלה להקטין את גודל הכיתה ל-32 תלמידים בכלל מערכת החינוך בסכום של בין 5.7 ל-9.3 מיליארד שקל וממליץ ליישמה באופן מדורג. מרבית ההוצאה הינה חד פעמית, קובע המחקר, אך גם באופן שוטף מדובר בתוספת של 2 מיליארד ש"ח מדי שנה.
המחקר החדש, "הקטנת גודל הכיתה – משמעויות תקציביות וחינוכיות" נערך על-ידי נחום בלס, בעקבות ההסכם שהוביל לסיום שביתת המורים הארוכה בחינוך העל-יסודי, בו התחייבה הממשלה לפעול להקטנת מספר התלמידים בכיתה ל-32 לכל היותר. פרופ' יעקב קופ, ראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מדגיש, כי החשש הגדול ביותר הוא שיישובים חלשים, מבחינה חברתית-כלכלית יימצאו בתחרות גדולה עם יישובים מבוססים, ולפיכך יש ליישם את המעבר באופן שיבטא אחריות ורגישות לשוויון ולהעדפה מתקנת למגזרים חלשים.
המחקר מציג שני רבדים מרכזיים: רובד אחד בחן את היתרונות והחסרונות הצפויים אם ההחלטה תבוצע כלשונה, ובו מסקנות של מחקרים לגבי היתרונות החינוכיים שבכיתות קטנות – ובעיקר מתן אפשרות להפנות את תשומת הלב לצורכי התלמידים, להעלאת ההישגים הלימודיים ולשיפור האקלים החינוכי בבית-הספר. ברובד השני מוצגות תוצאות של סימולציות, שנועדו להעריך במפורט את המשאבים שיידרשו ליישום ההחלטה, במונחי שקלים ובמונחי כוח אדם.
לדעת החוקר מימוש ההחלטה בשלמותה, ללא שינויים בהיקף המשרה הממוצע של המורים, מצריך גם תוספת של 17 אלף מורים, מה שמחייב היערכות מתאימה של מערכת הכשרת המורים במכללות ובאוניברסיטאות. בעניין זה מעלה המחקר חששות לגבי איכותם של המורים שיתווספו ומצביע על כך, שגם היום המערכת נתקלת בקשיים במאמציה לגייס מועמדים מתאימים להוראה. בתוך כך קיים חשש גדול, מפני הפגיעה באיכות ההוראה ביישובים חלשים סוציו-כלכלית, אשר יימצאו בתחרות גדולה עם יישובים מבוססים בגיוס מורים מעולים או טובים מאד.
להלן הממצאים והעלויות: עלות הביצוע תנוע בין 5.7 ל-9.3 מיליארד שקל, מהם כשני מיליארד הוצאות שוטפות והשאר הוצאות חד-פעמיות, לבינוי ולהכשרת מורים. התוספת הנדרשת של משרות מלאות, או שווה ערך להן, למימוש ההסכם – כ-14,000, ומספר המורים – כ-17,000. התוספת הנדרשת של חדרי הכיתה מגיעה לכדי כ-7,500.
כדי להתמודד עם הקושי בגיוס מורים לנוכח הגידול בביקוש, מוצע לפעול בו-זמנית בכמה כיוונים: ראשית, בשינוי מבנה המשרה של מורים; שנית, על-ידי אימוץ מלא של שיטת התקצוב הדיפרנציאלי לתלמיד; ושלישית, בהפעלת שיטות תגמול חדשניות למורים, המלמדים בבתי-ספר בהם צפיפות התלמידים בכיתות גבוהה – כל אלה יפעלו לתמרץ את המורים להגדיל את היקף משרתם. מוצע להפעיל את המהלך הכולל באופן מדורג, שיבטא מתן העדפה לאוכלוסיות תלמידים חלשות. ההפעלה המדורגת תגרום לכך, שבשנים הראשונות עיקר ההשקעה יחול על המגזר הערבי ובשנים האחרונות על האוכלוסיות המבוססות.
במרכז מציינים כי הבדיקה מצביעה על כך, שתוספת הכיתות הכוללת תתפרס באופן שווה בין המגזרים השונים, עם יתרון קל למגזר הערבי ולחינוך הממלכתי היהודי. חישוב עלויות: העלות הכוללת של המהלך להקטנת מספר התלמידים בכיתות ל-32 תנוע כאמור בטווח שבין 5.7 ל-9.3 מיליארד שקל: 2.1 מיליארד מתוכם הוצאה שוטפת והשאר הוצאה חד-פעמית. סכומים אלה מתייחסים לתוספת של כ-5,800 כיתות בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, ועוד כ-1,650 בחטיבה העליונה, ובסך הכל – כ-7,500 בכיתות א'-י"ב .